Page 156 - peamim130
P. 156

‫ב‪ֶ ‘ .‬ל ֶחם הַ ָפנִים' (שמות לט‪ ,‬לו) תורגם ‘ִדיפרֹושֹופֹו' (‪,)διπρόσωπο‬‬
‫כלומר שני פנים‪ .‬לחם הפנים הוא הלחם שהיו מניחים על שולחן הזהב במקדש‬
‫(שמות כה‪ ,‬ל; לט‪ ,‬לו; שמואל א כא‪ ,‬ז ועוד)‪ .‬הביטוי ‘פנים' הוא סתום‪ ,‬וכבר‬
‫בספרות חז"ל התלבטו בהגדרתו‪ .‬הרמב"ם הסביר‪‘ :‬לחם הפנים שיהיו לו פנים‬
‫רבים' (משנה תורה‪ ,‬הלכות תמידין ומוספין ה‪ ,‬ט); רש"י כתב בפירושו לשמות‬
‫כה‪ ,‬כט‪‘ :‬והלחם היה עשוי כמין תיבה פרוצה משתי רוחותיה‪ ,‬שולים לו למטה‬
‫וקופל מכאן ומכאן כלפי מעלה כמין כותלים ולכך קרוי לחם הפנים שיש לו‬

                               ‫פנים רואין לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה'‪.‬‬
‫ג‪ִ .‬בגְֵדי הַ ְשָרד (שמות לא‪ ,‬י) תורגם ‘דֹו ֶל ָמא' (‪ ,)δούλεμα‬כלומר בגדי‬
‫שירות‪ .‬התרגום בעקבות תרגום אונקלוס‪ְ ‘ :‬לבּו ֵשי ִשמּו ָשא'‪ ,‬וכן רוב הפרשנים‪.‬‬
‫והשוו בתרגום השבעים‪ ,στὸλας τὰς λειτουργικάς :‬כלומר בגדי‬
‫השירות‪ .‬רש"י הציע שני פירושים‪‘ :‬בגדי השרד ‪ -‬י"מ [יש מפרשים] לשון‬
‫עבודה ושירות כתרגומו לבושי שמושא ואין לו דמיון במקרא ואני אומר שהוא‬
‫לשון ארמי כתרגום של קלעים ותרגום של מכבר שהיו ארוגים במחט'‪ .‬וכן‬
‫פירושו של בעל לקח טוב‪‘ :‬בגדי השרד אלו שנשארו ממלאכת המשכן וכו'‪.‬‬
‫ד"א [דבר אחר] “השרד" שבזכותם הייתה פליטה ושרד לישראל בימי אלכסנדר‬

                                                                     ‫מוקדון'‪.‬‬

                                      ‫פירוש החומש ( ‪44 )Scholia‬‬

‫ד‪‘ .‬וַּ ִתּ ָפ ֵעם רּוחֹו' (בראשית מא‪ ,‬ח) פורש ‘איקודונישטין' ‪ἐκουδουνίστην‬‬
‫)‪ ;(ἐκουδουνίσθην‬פירוש ‪ III‬ב‪ ,14 ,‬כלומר צלצלה כפעמון‪ .‬רש"י‪‘ :‬ותפעם‬
‫רוחו ‪ -‬ומרפא רוחיא [תרגום אונקלוס] מקשקשת בתוכו כפעמון'; מיוחס בן‬

      ‫אליהו‪‘ :‬ותפעם רוחו ‪ -‬והוא לשון טירוף דעת ורוגז'‪ ,‬וכן רוב הפרשנים‪.‬‬
‫ה‪‘ .‬יֹאכַל ַעד' (בראשית מט‪ ,‬כז) פורש ‘ ְפֵרדָא' (‪ ;πραιδ̑ α‬פירוש ‪ V‬ב‪,)12 ,‬‬
‫כלומר שלל‪ ,‬שם עצם הגזור מלטינית‪ .praeda ,‬רש"י‪‘ :‬יטרף ‪ -‬זאב הוא אשר‬
‫יטרף‪ .‬בבקר יאכל עד ‪ -‬לשון בזה ושלל'‪ .‬המפרש הבין כנראה את הפועל‬

                                      ‫‘יטרף' כפועל אטריבוטיווי‪ ,‬יטרוף שלל‪.‬‬
‫ו‪‘ .‬יִּ ְקהַת ַעּ ִמים' (בראשית מט‪ ,‬י) פורש ‘מּוִדי ַאזְמֹוס' (‪;μάζωμα λαω̑ ν‬‬
‫פירוש ‪ IV‬ב‪ )13 ,‬כלומר חולשת העמים‪ ,‬קהות חושים‪ ,‬חולשה‪ .‬ר' משה בן נחמן‬
‫(רמב"ן)‪‘ :‬והנכון בעיני שהוא מלשון “האוכל הבוסר תקהינה שיניו" (ירמיה‬
‫לא‪ ,‬כט) ושרשו קהה והיוד בו כיוד יצהר וענין כלם החולשה והשבירה' וכו'‪.‬‬
‫ספורנו‪‘ :‬יקהת עמים ‪ -‬חולשת עמים'‪ .‬לא כן פירשו אחרים‪ ,‬ראו למשל רש"י‪:‬‬

‫‪ 4	 4‬דה לנג'‪ ,‬טקסטים יהודיים ביוונית‪ ,‬עמ ‪.116-85‬‬

‫שפרה שנול ‪ /‬תרגומי המקרא ליוונית־יהודית‬           ‫‪154‬‬
   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161