Page 32 - חיי יוסף
P. 32
וייס – הגליל במאה הראשונה
המחקים לוחות שיש .הקירות קושטו בפנלים גדולים בצבעי אדום וכתום (אוכרה) והם מופרדים בפסים
אנכיים בצבעי ירוק ,שחור ,לבן ואדום .בסיס הקיר עוטר ברצועה שחורה שנקבעו בה לסירוגין פנלים
מלבניים מעוצבים בדגם המחקה שיש.
כלכלת היישוב במאה הראשונה לסה"נ התבססה על עיבוד התוצרת החקלאית ,גידול צאן ומלאכות
זעירות שנועדו ברובן לצריכה פנימית .במערה אחת מחוץ לחומה המזרחית נמצא בית בד ,וברחבי
האתר יש ארבעה כבשנים לצריפת כלי חרס .משקולות הנול שנמצאו במקומות שונים באתר מעידים
על תפוצתה של מלאכת האריגה במקום 22.בין שברי כלי החרס הרבים שנתגלו באתר בולט חסרונם
הכמעט מוחלט של כלי השולחן הרומיים .העדפת כלי החרס מייצור מקומי ביודפת מרמזת על הסתגרות
תרבותית וגם על כך שבני המקום נמנעו אולי מקשרי מסחר עם השווקים המרכזיים בערים הסמוכות.
לעומת זאת נתגלו שברים רבים של כלי אבן גיר ,כלים שהיו כידוע בשימושה של האוכלוסייה היהודית23,
ואלה יוצרו אולי ביישוב עצמו או בסמוך לו.
גמלא
תנאי השטח של גמלא – שלוחה תלולה המחוברת לרמה באוכף נמוך מצפון־מזרח – הקנו ליישוב
הגנה טבעית ,בדומה לזו של יודפת (ראו איור .)28היישוב הקדום השתרע על פני שטח של כ־ 145דונם
ונבנה ברובו על המדרון הדרומי ומעריכים שערב המרד הגדול ברומאים התגוררו במקום כ־4,000–3,000
תושבים .ראשיתו של היישוב בימי הבית השני בתקופה ההלניסטית וממנו נותרו קטעים בודדים של
קירות ,אולי של מצודה סלווקית שעמדה בראש השלוחה .מימיו של אלכסנדר ינאי התפתח היישוב
באופן ניכר ומניחים שמתקופה זו התגוררה במקום אוכלוסייה יהודית .היישוב שהתגלו בו שני שלבי
בנייה ,מתקופת החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה ,התקיים עד חורבנו בסתיו 67לסה"נ.
שלא כמו יודפת לא בוצרה גמלא בחומה .פלאוויוס יוספוס מייחס לעצמו את בניית החומה במקום
(מלחמת היהודים ב ;574 ,חיי יוסף 186 ,וראו גם להלן) ,אך מתברר מהחפירות הארכאולוגיות שזו
הייתה בנייה צנועה למדי שהצטמצמה רק לדופן המזרחית של היישוב ,אל מול האוכף ודרכי הגישה
אליו .הבתים בצד המזרחי של היישוב נבנו לאורך המדרון בקו לא אחיד ,במרחק מה זה מזה ,והמורדים
ברצונם לבצר את יישובם סתמו את המרווחים בין הבתים ,עיבו קירות קיימים ,מילאו חדרים באבנים
ובמקומות אחדים פירקו קירות רעועים ובנו על שרידיהם חומה חדשה (איור .)6
התנאים הטופוגרפיים הכתיבו בגמלא את הבנייה המדורגת על פני המדרון הדרומי 24.קווי הבנייה,
צפיפות המבנים ומתאר קירות הבתים גזרו את תכנית היישוב שהתפתח באופן אורגני ,בלי סדר וארגון
מיוחדים .התנועה ביישוב הייתה בסמטאות צרות שהתעקלו בין הבתים ,ובמקומות שתוואי הרחוב
נמשך במקביל לקו המדרון קבעו גרמי מדרגות לעלייה ולירידה ולמעבר ממקום למקום .רחבות ציבוריות
נמצאו על תוואי הסמטאות בחזית מבנים חשובים ,כמו בית הכנסת או בית הבד .בתי המגורים מילאו
את מרבית השטח ובנופו האדריכלי של היישוב בלטו ככל הידוע כיום שני מבני ציבור .כל הבתים נבנו
מאבן הבזלת המקומית .בעוד בתקופה החשמונאית נפוץ יותר השימוש באבן גוויל ופחות באבנים
מהוקצעות ,הרי בתקופה הרומית הקדומה הבנייה באבן גזית רווחת יותר .שיטות הבנייה בגמלא
אופייניות לאזור ובתקופה המאוחרת ניכרת השפעה רומית על הבנייה המקומית ,שבה משתמשים
גם בעמודים ,בכותרות ,באבנים מעוטרות בפרופילים פשוטים וגם בקשתות לתמיכת הגג והקומות
24ראו :מעוז ,ארכיטקטורה של גמלא ובנייניה ,עמ' –147 22שם ,עמ' ;98–97הנ"ל ,יהודים ,פגאנים ונוצרים ,עמ'
;152שיאון ויבור ,גמלא ,עמ' .24–2
.91–89
2 3על הסיבות לכך ראו להלן ,בדיון על כלי האבן.
23
