Page 79 - חיי יוסף
P. 79

‫חיי יוסף • ‪29-28‬‬

‫הדברים האלה סיפרתי בדיוק רב יותר בספרים שלי‪ 51‬על אודות המלחמה ביהודה;‪52‬‬
‫ואם הזכרתי אותם כעת‪ ,‬היה זה מתוך הרצון להעמיד את הקוראים על כך שמלחמת‬

            ‫היהודים ברומאים לא הייתה עניין של בחירה‪ ,‬אלא יותר – של כורח‪53.‬‬

                                                             ‫ז‪ .‬מינוי שליחים לגליל‬

‫(‪  )28‬ובכן‪ ,‬לאחר שנוצח קסטיוס‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬בראות ראשוני הירושלמים‬
‫שהליסטים יחד עם המהפכנים משופעים בנשק‪ ,‬הם חששו שאם יהיו הם בלתי ־‬
‫חמושים יהיו נחותים כלפי האויבים (כפי שבאמת אירע אחר כך); לכן‪ ,‬ומשנודע‬
‫להם שלא כל הגליל סר כבר מן הרומאים‪ ,‬אלא חלק ממנו עדיין שמר על השקט‪,‬‬
‫(‪  )29‬הם‪ 54‬שלחו אותי ושני כוהנים אחרים‪ ,‬יועזר ויהודה‪ ,‬אנשים מתורבתים‪ 55,‬כדי‬
‫שנשכנע את הרשעים להניח את כלי נשקם ושנסביר להם שעדיף לשמור אותם‬

‫למס' ‪( 1092 ,1071 ,1065‬מרד בר־כוכבא מכונה‬            ‫מוגזמים ביותר (ראו‪ :‬הוהנר‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪,‬‬
‫‪" ,expeditio Judaica‬המסע ל[ארץ] יהודה"); כשם‬         ‫עמ' ‪ ;295–291‬ריד‪ ,‬ארכאולוגיה וישו הגלילי‪ ,‬עמ'‬
‫שהכינוי השני רומז בבירור לארץ יהודה (שהרי אי‬         ‫‪ ,)93–69‬ולמעשה אינם אלא אמצעי רטורי שנועד‬
‫אפשר לתרגם "המסע היהודי")‪ ,‬כך גם הראשון‪.‬‬             ‫להרשים את הקוראים ולרגשם‪ .‬וראו‪ :‬שטיין‪,‬‬
‫אולם אין זה אומר שכל "יהודי" (כשם עצם או‬             ‫אמנות התיאור‪ ,‬עמ' ט–יא‪ .‬לדיון באוכלוסיית‬
‫כשם תואר) אצל יוספוס מתייחס דווקא לארץ‬               ‫הארץ בתקופת השיא שלה בעת העתיקה‪ ,‬דהיינו‬
‫יהודה ויושביה; לפעמים זה כך (ובייחוד במקום‬           ‫התקופה הרומית־ביזאנטית‪ ,‬ראו‪ :‬מ' ברושי‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫שיש הבחנה בין הגליליים לבינם‪ ,‬כגון סע' ‪ ,)391‬אך‬      ‫ארץ־ישראל מחורבן בית שני‪ ,‬א (בעריכת צ' ברס‬
‫לפעמים הכוונה כללית ועמומה יותר – "יהודים"‬           ‫ואחרים)‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,455–442‬המגיע‬
‫(בני דת או בני עם‪ ,‬לעומת נכרים – כגון סע' ‪,113‬‬       ‫למסקנה ש"מספר תושבי הארץ הגיע בתקופת‬
                                                     ‫השיא לכמיליון נפש" (עמ' ‪ .)450‬וראו גם‪ :‬שטרן‪,‬‬
            ‫‪ .)349‬וראו הערות ‪ 147‬ו־‪ 365‬ונספח ד‪.‬‬      ‫מחברים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .63–62‬על מספרים דמיוניים אצל‬
‫‪ 	53‬כאן פוסח יוספוס על שתי הסעיפים‪ :‬הוא מספר‬
‫סיפור המאשים נכרים באחריות למלחמה‪ ,‬אך‬                      ‫יוספוס ראו גם‪ :‬דרינר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.43–36‬‬
‫נמנע מלנסח את המסקנה הזאת מפורשות אלא‬                ‫‪ 5	0‬כמפורט במלחמת היהודים ב‪ .561–559 ,‬על יהודי‬
‫מסתפק ב"כורח"‪ .‬על המושג הזה ראו‪ :‬שרקנברג‪,‬‬            ‫דמשק בתקופה זו ראו‪ :‬רוט־גרסון‪ ,‬יהודי סוריה‪,‬‬
‫כורח; וילאלבה‪ ,‬מתודה היסטורית‪ ,‬עמ' ‪.43–40‬‬
‫יוספוס מבליט את התזה הזאת‪ ,‬שהמלחמה נכפתה‬                                   ‫עמ' ‪ ,36–35‬ועוד לפי המפתח‪.‬‬
‫על היהודים‪ ,‬גם בפתיחתו ובסופו של קדמוניות‬            ‫‪ 	51‬השימוש ברבים מתייחס לחלקים השונים של‬
‫היהודים (א‪ ;6 ,‬כ‪ – )258–257 ,‬וזה עוד סימן‬
‫הקושר אליו את ספרנו (השוו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.)4–3‬‬                               ‫החיבור הכולל; כך גם בסע' ‪.365‬‬
                                                     ‫‪ 	52‬נראה שכך צריך לתרגם ‪,Ἰουδαϊκός πόλεμος‬‬
     ‫וראו‪ :‬בילדה‪ ,‬סיבות המלחמה‪ ,‬עמ' ‪.200–199‬‬         ‫על משקל "המלחמה הגאלית" ו"המלחמה‬
‫‪ 	54‬אין יוספוס מזהה את שולחיו במדויק; להלן הוא‬       ‫האפריקנית"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הספר עוסק במלחמה‬
‫מרבה לטעון ש" ֶח ֶבר הירושלמים" הוא ששלחו‪.‬‬           ‫שהתרחשה ביהודה; השוו‪= exercitus Judaicus :‬‬
                                                     ‫"הצבא הרומי ביהודה" ולא "הצבא היהודי"‬
                                      ‫ראו הערה ‪.107‬‬  ‫(טאקיטוס‪ ,‬היסטוריות ב‪ ,‬עט; סווטוניוס‪ ,‬ויטליוס‬
‫‪ 5	5‬לאפיון זה ראו הערה ‪ 29‬לסע' ‪ .13‬אולם אין יסוד‬     ‫טו‪ .)1 ,‬והשוו גם‪ :‬דסאו‪ ,‬כתובות נבחרות‪ ,‬מס' ‪,1400‬‬
‫כלשהו להצעת האטה (תקופות עלומות‪ ,‬עמ' ‪)318‬‬            ‫‪( 2083‬מרד בר־כוכבא מכונה ‪,bellum Iudaicum‬‬
                                                     ‫השווה לניסוח היווני האמור כלפי המרד הגדול)‬
          ‫שמדובר בשני הקטעים באותם האנשים‪.‬‬

                                                                                                       ‫‪70‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84