Page 339 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 339

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‪ .	21‬ויהיה כאשר תקרה היתקלות המלחמות !ו!יתוסף גם הוא על �שׂ ונאינו‪ ,‬ר"ל יהיה הוא‬
‫‪ .	22‬נגדנו עם �שׂ ונאינו‪ ,‬ויילחם בנו‪ ,‬וינהל קרב נגדנו‪ ,‬ויעלה מן הארץ וישימו [א‪:‬יא]‬

                                                                      ‫ושמו עליו‬
‫‪ 	.23‬ראשי מס‪ ,‬כמו שאומרים נציבים‪ ,‬כדי שיענוהו‪ ,‬וייסרוהו‪ ,‬ב?<סבלות‌>ם?‪ ,‬ב ַס ָּבלותם‬

                                                           ‫והטילו עליהם לבנות‬
‫‪ .	24‬ערי או ְצרות תבואות לפרעה את פיתום‪ ,‬את אלפי<‌ום‪  14 ,‬וא ‌ת> עין שמס ‪  14‬וכאשר‬

                                                                   ‫[א‪:‬יב] וכאשר‬
‫‪ .	25‬היו מענים‪ ,‬ומייסרים‪ ,‬אותו באותה מידה היה מתרבה <וכן היה פורץ> ומאסו מפני‬

  ‫‪ .	26‬בני ישראל ויעבידו [א‪:‬יג] והעבידו‪ ,‬ושעבדו‪ ,‬המצריים את בני ישראל ָבעמל‪,‬‬

      ‫‪ַ 	.27‬ב ּפרך וימררו [א‪:‬יד] ומרמרו את חייהם בעבודה קשה בטיט ובלבנים ובכל‬
  ‫‪ 	.28‬עבודה בשדה את כל עבודתם אשר היו מעבידים אותם בה‪ ,‬ומשעבדים אותם‬

 ‫‪ 	.29‬בה‪ַ ,‬ב ּפרך ויאמר [א‪:‬טו] ואמר מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת‬

‫‪ .	30‬שפירה ‪  14‬ושם השנייה בעלת ִי ְפ ָעה ‪  14‬ויאמר [א‪:‬טז] ואמר ב ַי ֶל ְדכן‪ ,‬בהולידכן(?)‪,‬‬
                                                          ‫את העבריות תראו נא‬

     ‫‪ .	31‬את ההוא (ש)‌על ה ַס ָ ּדן מן המשבר ואם הוא בן תמיתו נא אותו ואם היא בת‬

‫‪ 	.32‬חייוה‪ ,‬ו ַהשאירו אותה בחיים ותיראן [א‪:‬יז] ו ָיראו המיילדות את אלהים ולא עשו‬
                                                                          ‫כאשר‬

                                                             ‫‪ִ ’ 	141‬פתֹם‘ > ‪ al-Fayyūm‬וכך גם רס”ג‪.‬‬
                                                          ‫‪ַ ’ 1	 42‬ר ַע ְמ ֵסס‘ > ‪ ʿAyn Šams‬וכך גם רס”ג‪.‬‬

                                                      ‫‪’ 1	 43‬שׁ ִ� ְפ ָרה‘ > حسنة ”שפירה“‪.‬‬
‫‪’ 1	 44‬פ ּו ָעה‘ > جهيرة (جهراء?) מלשון יפ”ע והשוו אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 472‬שורה ‪ 18‬המתרגם את השם‬
‫’פ ּו ָעה‘ > ׄגמיל ﬞה ” ָי ָפה“‪ .‬ולא מן הנמנע שיש לפרש جاهرة ”(אשה) פ ֹו ָעה“‪ ,‬כלומר בעלת קול רם‪,‬‬

‫על פי בבלי סוטה יא‪:‬ב; לתרגום זה השוו גם רס”ג ישעיה מב‪:‬יד ואלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 471‬למטה‪.‬‬

‫‪331‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344