Page 476 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 476

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג  ג ‬

‫החיריק שב־‪ִ 2‬וילי = وا ٍل "מושל" אנו למדים על ִא ָמא ַלה חזקה‪ ,‬כלומר לא ‪ wēlī‬אלא‬

‫‪ .wīlī‬אמאלה זאת הייתה מתיישבת עם מוצא בבלי של החיבור (אך לא מוכיחה אותו)‪.‬‬

‫באותיות ּ‌ב(!)‪ּ ,‬ת‪ּ ,‬ד מופיע דגש (קל) כדי לסמן ب‪ ,‬ت‪ ,‬د‪ַׄ 14 :‬כא ֶּבת = خابت‪ִ ,‬ג ַנ ּת =‬
‫ج ّنة‪ְ 15 ,‬ב ַּד ַלאל = بدلال‪ ,‬וית ּדלל ּו = ويتدللوا‪ 16 ,‬אלזמוֻר ּד = الزُم ُّرد‪ .‬תפקיד הדגש ‪12‬‬

                                 ‫ו ּצר = وص ّر אינו ברור‪ ,‬ואולי סתם טעות‪.‬‬

‫מתעתקת‬  ‫מעליה‬  ‫נקודה‬  ‫עם‬  ‫ו־ ׄצ‬  ‫خ‬  ‫בכצווׄצררתהנק=ו ُדخהض ׄכر)ة‪.‬מייצגת‬  ‫(שהדפסנו‬   ‫�כֿ ועליה קו‬

                                                                        ‫= خابت‪2 ,‬‬  ‫ض‪ַׄ 14 :‬כא ֶּבת‬

‫ג נשארת תמיד ללא סימן דיאקריטי‪ ,‬בין אם היא מייצגת ج או غ‪ ,‬וכן גם פ‬

                                                                        ‫איננה מקבלת סימן‪.‬‬

‫כתיב הטקסט מציג שלב מאוחר של הכתיב הפונטי ומעבר לכתיב התקני‪ .‬אין ד לציון‬

‫ض‪/‬ظ‪ .‬כתיב תווית היידוע הוא אל‪ -‬לפני אותיות שמש (‪ְ 10‬ו ַאל ַּת ְעס‪ 16 ,‬אלזמו ֻר ּד)‪,‬‬
‫אך נשאר גם הכתיב ללא ל‪ 8 :‬אסאבח = السابح‪ 16 ,‬אניל = النيل‪ .‬ישנם גם מקרים של‬
‫כתיב מלא וחסר שלא לפי נוהג הכתיב התקני‪ 10 :‬ובוכאר וסיחאב = و ُبخار و ِسحاب‪,‬‬
‫‪ 13‬במנ ִׄכרה = بمنخاره‪ .‬כתיב הכינויים החבורים לנסתר ונסתרים הוא תמיד חסר (‪13‬‬

                                                             ‫בקאלבה; ‪ 4‬גיושהם)‪.‬‬

‫נפלו טעויות בסדר מילות הערך מבראשית‪ ,‬מן הסתם מעשה ידם של המעתיקים‪:‬‬
‫בראשית הקטע א‪:‬כו 'וירדו' (הושלם על פי ההקשר) צריך היה לבוא אחרי א‪:‬כ 'יעופף';‬
‫א‪:‬כז 'בצלמו' נמצא בשורה ‪ 12‬בין מילים מפרק ב‪ ,‬וכן נראה שבמקום 'וישבת'‬
‫בראשית ב‪:‬ב נכתב בטעות 'וינפש'‪ .‬מקרה אפשרי של הפלוגרפיה נמצא בשורה‬

                                                             ‫‪ - 11‬עיינו בהערה שם‪.‬‬

                                                                                   ‫‪468‬‬
   471   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481