Page 232 - israel water resources
P. 232
פרק :9אקוות ההר 225
הפקת מי התהום באגנים המזרחיים מסתכמת כיום ובית שאן ,בהתאמה .אזור המילוי החוזר ואזור הכליאה של
בכ־ 100מלמ״ש .באגנים אלו יש כנראה פוטנציאל נוסף של האקווה משתרע על פני שטח של כ־ 700קמ״ר.
מים שפירים ,שאינם מנוצלים כיום ,בכמות של כ־ 90מלמ״ש.
המים מנוקזים באופן טבעי מהאקוות במעיינות ואדי עוג׳א (10 האקוות המזרחיות האחרות הן אגני הניקוז התת־
מלמ״ש) ,עין סמיה ( 5מלמ״ש) ,מעיינות פשחה ( 55מלמ״ש), קרקעיים המשתרעים ממזרח לצירי הקמר של חברון ,רמאללה
מעיינות קנה וסמר ( 35מלמ״ש) ,מעיינות ואדי קלט ( 5מלמ״ש), והפריעה .מי התהום זורמים בכיוון כללי מזרחה ,אל בקע הירדן
מעיינות יריחו ( 13מלמ״ש) ,עין גדי ( 3מלמ״ש) ומעיינות רבים וים המלח (שליב .)1980 ,קו פרשת המים ההידרוגאולוגי ,שהוא
קטנים אחרים ( .)Schwartz, 1982יש המעריכים את ספיקת הגבול המערבי של אגנים אלו ,עובר ממערב לקו פרשת המים
מעיינות עין פשחה בכ־ 80מלמ״ש .חלק נוסף ממי התהום מתנקז הטופוגרפי .הגבול המזרחי עובר לאורך שברי השוליים של בקע
בתת־הקרקע לבקעת הירדן ולים המלח .עד 1967צרכו הירדנים הירדן ,ולאורכם מצויים חלק מהמעיינות המנקזים אותם .אזור
את מי המעיינות הנובעים בקרבת השטחים המעובדים ומעט המילוי החוזר שלהם משתרע על שטח של 2,200קמ״ר והאזור
מי קידוחים (בעיקר באזור ואדי פריעה) בכמות המסתכמת
ב־ 58מלמ״ש .לאחר 1967קדחה ישראל קידוחים נוספים ,בעיקר הכלוא מתחת לשטח נוסף של כ־ 2,000קמ״ר.
בבקעת הירדן ,במטרה לתפוס את המים הזורמים בתת־הקרקע
לפני שהם מתמלחים .בדרך זו גדלה תפוקת המים מהאקווה מאזן המים :הפוטנציאל הכולל של אקוות שכם־גלבוע מוערך
בכ־ 40מלמ״ש ,עד לכמות המנוצלת ממנה כיום ,כ־ 100מלמ״ש.
במשך עשרות שנים הפיקו הישראלים כ־ 40מלמ״ש והפלסטינים בכ־ 140מלמ״ש .בעבר הוא התנקז באופן טבעי דרך מעיינות
כ־ 60מלמ״ש .לאחר הסכם הביניים עם הפלסטינים גדלה ההפקה הגלבוע ועמק בית שאן ( 110מלמ״ש) ,מעיינות ואדי פריעה
הפלסטינית עד ל־ 75מלמ״ש ,וההפקה הישראלית הצטמצמה עד ( 18מלמ״ש) ומעיינות קטנים נוספים .המתיישבים הראשונים
בעמקים החלו להשתמש במי המעיינות בשנות השלושים .גם
ל־ 25מלמ״ש (פרטים בפרק .)4.4 כאן שיטת הפקת המים הוחלפה בהדרגה מהטיית מעיינות
כמות המים הכוללת המופקת בשנה ממוצעת מהמעיינות לשאיבה מבארות .הפקת המים הורחבה במהירות ,ובשנות
ומהבארות באזור עמק בית שאן גדולה בכ־ 10%מהמילוי החוזר החמישים נוצלו כל כמויות המים מאקווה זו .אזרחי ישראל
השנתי הממוצע .עקב כך ,מקורות מי התהום הלכו והידלדלו צרכו מהאקווה כ־ 115מלמ״ש ,בעיקר לצורכי השקיה חקלאית,
במשך הזמן .בין השנים 1978-1968חלה ירידה של כ־30% והירדנים (עד שנת 1967ולאחר מכן הפלסטינים) צרכו ממעיינות
בשפיעת עין עמל ועין שוקק ושל 20-15מ׳ במפלסי המים ואדי פריעה והברדלה כ־ 25מלמ״ש ,גם כן לצרכים חקלאיים
בקידוחי רוויה (איור .)9.29באגן ההידרולוגי נוצר שיווי משקל ( .)Schwartz, 1982מספרים אלו נשארו קבועים במשך עשרות
הידרולוגי חדש .ואולם ,בשנים 2000-1995התרחשה ירידת שנים ,אך לאחר שנחתם הסכם הביניים עם הפלסטינים גדלה
מפלסים נוספת של 10-5מ׳ בקידוחי רוויה כתוצאה של הגברת הצריכה הפלסטינית ל־ 35מלמ״ש ,ובהתאם לכך הצטמצמה
הצריכה הישראלית ל־ 105מלמ״ש.
-60 25
1 ĐĕđđĤ ēđďĕģ ĘĚĞ ěĕĞ
-65 7 ĐĕđđĤ ēđďĕģ ģģđĥ ěĕĞ
ĞďđĚ ěĕĞ
ĐĚđē ěĕĞ
-70 20
-75
-80 15
(ĤĔĚ) ĝĘĠĚ ęđĤ -85 (ĐĜĥ/ģīĚĘĚ) ĐĞĕĠĥ
-90 10
-95
-100 5
-105
-110 0
1968
1970
1972
1974
1976
1978
1980
1982
1984
1986
1988
1990
1992
1994
1996
1998
2002
2004
2006
2008
2010
2012
2014
ęĕĜĥ
איור :9.29ירידת השפיעה במעיינות וירידת המפלס בקידוחים בעמק המעיינות בשנים ( 2012-1968מעובד מנתוני השירות ההידרולוגי).
