Page 4 - ETMOL_123

‫גם לפי הגיל של האדם וגם לפי התפתחותו הרוחנית‪ :‬אדם‬ ‫שער הספר ״גרושין‬
‫בקיא תחילה בפשטים ‪ -‬במקרא‪ ,‬במשנה ובתלמוד בדרך‬
‫הפשט ‪ -‬ורק אחר כך הוא יכול לרכוש את מיומנותו בענייני‬ ‫משחר ימיו של המקובל ועד מותו‪ .‬הנימה האינטימית‬
‫קבלה‪ .‬כשם שאדם אינו דומה לרעהו בהבנת הפשטים‪ ,‬כך‬ ‫השזורה בסיפור האהבה הזה השפיעה על התפיסה של‬
‫אין אדם דומה לרעהו בהבנת הקבלה‪ ,‬משום שהן בהבנת‬ ‫קורדובירו הרואה במקובל את בעלה של התורה המזדווג‬

‫הפשטים הן בהבנת הקבלה יש מדרגות על גבי מדרגות‪.‬‬ ‫עמה באשר הוא פושט את בגדי פשטיה‪.‬‬
‫התחלת הכתיבה של ״פרדס רמונים״ היא רק פן אחד של‬ ‫ניתן לומר שקורדובירו היה התלמיד המובהק של אלקבץ‬
‫כניסת קורדובירו בגיל עשרים אל עולם הקבלה‪ .‬הפן האחר‬ ‫ושבעידודו של אלקבץ ובהדרכתו הצליח ללמוד את תובני‬
‫הוא החיים המיסטיים שניהל‪ .‬על טיבם של החיים האלה ניתן‬ ‫הקבלה ואת ערכיה‪ .‬ולא רק אותם‪ .‬קרוב לוודאי שהעולם‬
‫ללמוד מתוך ״ספר גרושיך׳ שקורדובירו כתב בשנת ש״ח‬ ‫התרבותי של אלקבץ‪ ,‬שעוצב בבית המדרש של הרב יוסף‬
‫)‪ ,(1548‬השנה שבה נשלמה כתיבתו של ״פרדס רמונים״‪ .‬ספר‬ ‫טאיטאצאק‪ ,‬נפתח כולו לפני קורדובירו והעשיר את רוחו‬
‫גרושין אינו אלא יומן הסוקר את חידושי התורה שחידש‬ ‫בדברי הגות מגוונים‪ .‬אלקבץ זכה בתלמיד יוצא דופן‬
‫קורדובירו בחברת מורו אלקבץ וחברים תלמידים נוספים‪.‬‬ ‫שיכולת ההעמקה שלו וכשרון הכתיבה שלו העשירו את‬
‫אלקבץ‪ ,‬קורדובירו וחבריהם נהגו ״להתגרש״‪ ,‬לעזוב את‬ ‫הקבלה עושר רב ביותר‪ .‬המורה והתלמיד‪ ,‬ככל שהיו קרובים‬
‫בתיהם‪ ,‬לצאת אל השדה או אל ההרים ולהשתטח על קברי‬ ‫זה לזה היו גם שונים זה מזה בסגנון כתיבתם)וככל הנראה ‪-‬‬
‫הצדיקים שבגליל‪ .‬ה׳גירושין׳ היו מעשה של חיקוי השכינה‬ ‫גם באישיותם(‪ .‬בעוד שאלקבץ כתב בסגנון מרוכז מאוד‬
‫הגולה מתוך כוונה לתמוך בה בצורה המושלמת ביותר‪ .‬לפי‬ ‫וחסכני מאוד ־ מילה בסלע ‪ -‬הכתיבה של קורדובירו נבעה‬
‫הקדמת תיקוני הזוהר‪ ,‬הצדיקים שותפים לשכינה בגלותה‪.‬‬
‫בני חבורת אלקבץ וקורדובירו רצו להיות צדיקים כאלה‪ .‬מה‬ ‫כמעיין המתגבר‪.‬‬
‫שכתוב בזוהר היה מקודש בעיניהם‪ .‬הרצון לחקות את דרך‬ ‫חכמים גדולים כר׳ אליהו די וידאש‪ ,‬אברהם גלאנטי ור‬
‫החיים המתוארת בזוהר ואת דרך הלימוד המוצגת בו הוא‬ ‫חיים ויטאל למדו את תורתם מפיו‪ .‬אחרים למדו את תורתו‬
‫שהביא את מייסדי קהילת המקובלים ואת המצטרפים אליה‬ ‫באמצעות חיבוריו ונפגשו עמו בתקופה קצרה של חייהם‬
‫לצפת‪ ,‬שבקרבתה חיו רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬בנו אלעזר‬ ‫ובהם ר׳ יצחק לוריא)האר׳י( ור׳ מרדכי דאטו‪ .‬ההוראה שלו‬
‫וחכמי הגליל האחרים ואשר בסמוך לה מצויים קבריהם‪.‬‬ ‫כללה דברי הלכה )בישיבה( ודברי קבלה )שבהם התרכז‬
‫בשעת ההשתטחות על חקברים חיו בני חחבורה זוכים‬ ‫באותן שעות של השראה‪ ,‬כשהיה משמיע לחבריו המקובלים‬
‫לחישגים מיסטיים מיוחדים במינם‪ ,‬להשראח מיוחדת‪,‬‬
‫לדיבור אוטומטי ולהרגשה שנשמת הצדיק המת מתעברת‬ ‫את חידושיו המיוחדים(‪.‬‬
‫בנשמת הצדיק החי‪ ,‬שורה בתוכה בזמן הלימוד ומחזקת‬
‫אותו‪ .‬ההשתתפות המיוחדת בגלות השכינה נועדה לחזק את‬ ‫בן עשרים לקבלה‬
‫השכינה ולהחיש את בואה של הגאולה‪ .‬היציאה של בני‬
‫החבורה המקובלים אל ההרים והשתטחותם על קברי‬ ‫קורדובירו החל לעסוק בקבלה כאשר היה בן עשרים‬
‫הצדיקים מעידה על האווירה רווית המתח המשיחי של צפת‬ ‫ותמיד הדגיש שגיל עשרים הוא הגיל הנאות ללימוד הקבלה‪.‬‬
‫באותם ימים‪ .‬ההרגשה של בני החבורה היתה שהנה המשיח‬ ‫קורדובירו תיאר את סולם עלייתו של הלומד כסולם מדורג‪,‬‬
‫עומד לבוא ולמעשה עידן הגאולה כבר התחיל‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫בינתיים חשים רק בצרות הגלות‪ ,‬אבל לא ירחק היום‬
‫והגאולה תתחיל לגלות את פניה המאירים‪ .‬כדי שאלה אכן‬
‫יתגלו‪ ,‬ובמהרה‪ ,‬ראו חמקובלים את עצמם כמחויבים‬
‫לחשקיע את כל מרצם בפעילות מיסטית מיוחדת‪ .‬הדרך של‬
‫הפעילות הזאת הותוותח לפי חבנתם בדפי ספרות חזוהר‬

‫ולכן הם שאפו לפענח אותה וללכת לאורה‪.‬‬

‫פירוש ״אור יקר״ ו״אילמה״‬

‫לספרו הראשון חשיטתי ורחב היריעה השופך אור על‬
‫דרכו בקבלה קרא קורדובירו ״פרדס רמונים״ כתיבת הספר‬
‫נסתיימה בשלהי אב ש״ח )‪ .(1548‬נכללו בו ל״ב שערים‬
‫שבהם העלה קורדובירו רעיונות חשובים ביותר הנוגעים‬
‫לתפיסת האלוהות שלו‪ ,‬לתפיסת הרע‪ ,‬לתפיסת העולמות‬

‫ולתפיסת האדם ועבודת אלוהים שלו‪.‬‬
‫את פירוש ״אור יקר׳ התחיל קורדובירו לחבר עוד בעת‬
‫כתיבת ״פרדס רמונים״‪ .‬בפירוש זה עסק קורדובירו במשך‬
‫כל ימי חייו‪ .‬״אור יקר״ מכיל פירוש לתורה‪ ,‬ל״ספר יצירה״‬
‫ולספרות הזוהר כולה‪ .‬שנים רבות היה ספון בכתבי יד בלבד‪.‬‬
‫הדפסתו החלה לפני שנים לא רבות בירושלים והיא הולכת‬
‫ונשלמת‪ .‬פירוש ״אור יקר״ חוא בעל חשיבות שאין ערוך לה‬
‫הן מבחינת הקבלה של ספרות הזוהר הן מבחינת חקבלה של‬
‫קורדובירו‪ .‬נדמה לי שחקר הקבלה אינו יכול להיות שלם‬

‫ללא העיון בו‪.‬‬
‫מטרתו של החיבור ״אור יקר׳ היתה בראש וראשונה‬
‫פרשנית‪ .‬לא כן היתה מטרתו של החיבור ״אילמה״)על יסוד‬
‫הפסוק ״ויבואו אילמה״‪ ,‬שמות ט״ו‪ .(27 ,‬בחיבור זה שאף‬