Page 14 - etmol 113

‫בנייני החווה‬

‫קלמניה קמה בשרון הדרומי בשנת‬ ‫מאת עירית עמית‬ ‫באיזור הנטיעות מצפון לכפר״סבא‬
‫‪ .1927‬בעל החווה‪ ,‬משה גרדינגר‪,‬‬ ‫פעלו בשנות העשרים והשלושים‬
‫סוחר ביצים מן הגדולים באנגליה‬ ‫הבניין שחל בתקופת העליה הרביעית‪,‬‬ ‫חברות מטעים‪ ,‬אגודות ומשקיעים‬
‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‬ ‫היו מחוסרי עבודה‪ .‬אליהם הצטרפו‬ ‫פרטיים אשר רצו לפתח חוות חקלאיות‬
‫ולאחריה‪ ,‬הגיע לשרון בגלל פוטנציאל‬ ‫פועלים אשר עבדו קודם לכן אצל‬ ‫גדולות‪ .‬גודלה הממוצע של חווה היה‬
‫ההשקעה בו‪ ,‬ריקנותו של החבל‪,‬‬ ‫‪ 1,000-800‬דונם‪ ,‬והיא העסיקה כ־‪40‬‬
‫ההתעניינות ההולכת וגדלה בקרקעות‬ ‫איכרי המושבות הוותיקות‪.‬‬ ‫פועלים‪ ,‬משפחות ורווקים כאחד‪ .‬את‬
‫בו‪ ,‬קרבתו לתל־אביב‪ ,‬ויחסם האוהד‬ ‫חוות אלה‪ ,‬לעומת החוות החקלאיות‬ ‫העבודה בחווה ניהל חקלאי מנוסה‪,‬‬
‫‪ W‬השלטון הבריטי ומוסדות‬ ‫שקמו בארץ־ישראל בתקופות‬ ‫בעל ידע רב בתנאי הארץ ובגידולים‬
‫ההתיישבות של ההסתדרות הציונית‬ ‫קודמות‪ ,‬החזיקו מעמד במשך שנים‬ ‫המתאימים לאיזור‪ .‬בעל החווה גר‬
‫להשקעה פרטית בענף ההדרים‪.‬‬ ‫רבות‪ ,‬בעליהן שמרו על קשרים‬ ‫מחוץ לחוותו‪ ,‬לרוב בתל־אביב‪ ,‬ומשם‬
‫גרדינגר החליט להשקיע את כספו‬ ‫הדוקים בינם לבין עצמם‪ ,‬החליפו‬ ‫פיקח במידה זו או אחרת על הנעשה‬
‫בחווה חקלאית‪ ,‬שתפתח מגוון של‬ ‫מידע‪ ,‬פעלו באותן מסגרות חברתיות‪,‬‬
‫ענפים חקלאיים ולא רק מטעי הדר‪.‬‬ ‫השקיעו במפעלים כלכליים שונים‬ ‫בנחלתו החקלאית‪.‬‬
‫חלק מהענפים יספקו את צורכי החווה‪,‬‬ ‫במגזר העירוני‪ ,‬והיו מקורבים גם‬ ‫בחוות אלו הועסקו פועלים יהודים‪,‬‬
‫אך מרבית התוצרת החקלאית תופנה‬ ‫לראשי השלטון הבריטי‪ .‬אחת החוות‬ ‫חלקם מאורגנים בגרעינים המחכים‬
‫לשוק המקומי‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר גם‬ ‫האלו היא קלמניה‪ ,‬על הכביש המוליך‬ ‫לתורם לקבל קרקע של הקק״ל לשם‬
‫התיישבות‪ ,‬וחלקם פועלים מהערים‬
‫ליצוא‪.‬‬ ‫לבית ברל‪ ,‬סמוך לשדה ורבורג‪.‬‬ ‫שבעקבות המשבר הגדול בעבודות‬
‫משה גרדינגר נולד בזלטופול‬
‫ברוסיה הלבנה בשנת ‪ .1887‬בשנת‬ ‫בעל החווה גרדינגר עם המנהל בן־עזר‬
‫‪ 1910‬שלח אותו אביו‪ ,‬סוחר ביצים גם‬
‫הוא‪ ,‬לייסד סניף לעסקיו בלונדון‪.‬‬
‫מהר מאוד הפך הסניף הלונדוני לעסק‬
‫הביצים הגדול ביותר בעיר ובסביב*‬
‫תה‪ .‬תקופת מלחמת העולם הראשונה‬
‫תרמה להגדלת ההון של משפחת‬
‫גרדינגר‪ ,‬הסניף בלונדון סחר בין‬
‫נמלי אירופה ומצרים‪ ,‬והיה לספק‬
‫הביצים לצבא הבריטי השוהה באירו­‬
‫פה‪ .‬הצהרת בלפור והמפגש עם ציוני‬
‫אנגליה עוררו במשה גרדינגר את‬
‫הרגש הציוני‪ ,‬ובשנת ‪ 1926‬בא‬
‫לביקור בארץ־ישראל‪ ,‬כדי לבדוק‬

‫אפשרויות להשקעה בה‪.‬‬
‫לאחר שהות קצרה הכריז לפני‬
‫מקורביו שארץ״ישראל חסרה שני‬
‫סוגים של מפעלים כלכליים‪ :‬במגזר‬
‫החקלאי היא חסרה חוות לדוגמה‪,‬‬
‫ובמגזר העירוני תיאטראות ובתי*‬

‫‪14‬‬