Page 23 - etmol 74

‫״שוק הפועלים״ בפתח־תקוה‬

‫‪n‬׳״‪-D1‬׳‪n19n-nns101‬‬
‫פיגסקר־חובבי ציון ומרווה את צמאוגו‪ .‬כל פרה חוזרת אל רפת‬ ‫כיצד היו החיים בפתח־תקוה בראשית המאהז על כך מספר חיים‬
‫בעלה כמעס מעצמה‪ .‬הדליז׳גסים שבים מיפו אחד אחד ורחוב‬ ‫יעקבזון‪ ,‬שנולד בפתח־תקוה‪ ,‬בספר ״פתח־תקוה בראשית‬
‫פיגסקר הומה מאדם המצפים לדואר ולעתוגים‪ .‬שקי הדואר‬
‫מורדים מאחד הדליז׳נסים ומנהל בית־הדואר מד שישה ממיין אח‬ ‫המאה״‪ ,‬שכתב למען בני משפחתו‪:‬‬
‫דברי הדואר לתוך ארון משובץ בתאי השמות של תושבי פחח־‬
‫תקוה לפי סדר האל״ף־בי״ת‪ ,‬כשהוא גומר מלאכתו הוא יוצא אל‬ ‫הגה נתאר יום קיץ רגיל במושבה‪ :‬צילצול הפעמון הראשון‬
‫מעיר את בגי המושבה‪ .‬הרחובות מתחילים להתמלא בפועלים‬
‫המצפים וקורא את שמות בעלי מכתבים‪.‬‬ ‫ערבים מכפרי הסביבה‪ ,‬רכובים על חמורים ולידם האשה עמוסה‬
‫בינתיים פותחים את חבילות העתוגים שנתקבלו מירושלים‬ ‫בירק ובביצים על ראשה כשהיא מהלכת כל הדרך רגלי לצד בעלה‬
‫באיחור של יומיים ויותר‪ .‬קוראים את העתונים ומתחילים לשוחח‬ ‫הרכוב על חמורו‪ .‬הפועלים הקבועים נוסעים ישר למקום עבודתם‬
‫בענייני פוליסיקה‪ ,‬ויש על מה לשוחח‪ :‬מלחמת הבלקנים שפרצה‬ ‫בשדות ובפרדסים‪ .‬היתר מתאספים בככר השוק ומצפים ליום‬
‫עבודה‪ .‬בינתים מגיעים ה״בועזים״ ‪ -‬כינויים של האכרים ‪-‬‬
‫בשנת ‪ 912‬ו היא בעצם תוקפה‪.‬‬ ‫רכובים על חמורים מהגזע המובחר ולראשם כובע שעם סרופי‪,‬‬
‫ובעלות־הבית הספיקו בינתיים לחלוב את הפרות ולהרתיח את‬ ‫והם בוחרים את הפועלים הנחוצים להם‪ .‬בימים ההם לא היה מה‬
‫החלב‪ .‬הבעלים שוהים בבית־־הכגסת רכונים על דף גמרא או‬ ‫לקנא במצבם של הפועלים העברים הבודדים הזקוקים ליום‬
‫משגיות הנלמדים בין מנחה למעריב‪ .‬אם לא אירע משהו במושבה‬ ‫עבודה‪ .‬הם לא יכלו להתחרות בפועל העברי המנוסה והאכר היה‬
‫חוזרים כולם לארוחת הערב‪ .‬אבל בדרך כלל תמיד קורים עניינים‬ ‫מבכר בדרך כלל את הפועל הערבי הזול יותר‪ .‬וכך היה גשנה כל‬
‫לענות בהם‪ :‬הגה ילדה פלונית בן־זכר למזל־סוב וכל שמונח‬ ‫יום המחזה המעציב והמביש‪ ,‬כשחלק מהפועלים העברים חוזר‬
‫ימי״המילה גוהרים הילדים אל בית היולדת לקרוא קדיאת־שמע‬
‫כמנהג ובשכר זה מקבל כל ילד ממתקים וגדעיגים‪ .‬חתונות נערכו‬ ‫ריקם כלעומת שבא‪.‬‬
‫לעתים תכופות‪ ,‬המוזמנים היו מתאספים בחצר בית־הכנסת‬ ‫בינתיים מופיעות העגלות מחצרות האכרים ועל כל עגלה‬
‫וכשהיו רואים מרחוק אח הזוג והמחותנים מייד יוצאת התזמורת‬ ‫נמצאת חבית מלאה מים‪ ,‬מחרשות וכלי עבודה‪ ,‬והערבנג׳י‪,‬‬
‫והקהל לקבל את פניהם וחוזרים ביחד אל הרחבה‪ ,‬כאן נערכת‬ ‫)העגלון( הערבי נוהג בסוסים‪ .‬רחוב פינסקר מעלה אבק‪ :‬העדר‬
‫יוצא למרעה‪ .‬הרחובות מתחילים להתרוקן‪ ,‬ובמושבה נשארים רק‬
‫החופה ומכאן היו יוצאים אל בית הכלה לחגוג‪.‬‬ ‫אלו שאינם קשורים בעבודות בשדה‪ .‬מי שזקוק לנסוע ליפו עולה‬
‫בדליז״נס המצפה לו ברחוב פיגסקר‪ .‬וכשהדליז׳גס מתמלא נוסעים‬
‫בידור וראמוע‬ ‫העירה‪ .‬בסך הכל היו במושבה שלושה דליז׳גסים ואלו היוו את‬

‫קולנוע אין‪ ,‬אבל תחליף ישנו‪ :‬הגה מופיע במרכז רחוב פמסקר‬ ‫התחבורה הציבורית שקישרה בין המושבה ויתר המקומות‪.‬‬
‫ערבי דחב־־גרם ומידות ומוריד מעל כתפיו הרחבות תיבה גדולה‪,‬‬
‫צבועה בצבעים מרהיבימ את העין‪ .‬הוא מסובב את הגלגל‬ ‫קניות בשוק‬
‫ותמונות שונות מופיעות לעיני הצופה ששילם פרוטה ומסתכל‬
‫דרך התורים‪ ,‬שם קבועות עדשות מגדילות‪ ,‬ורואה הסיפור‬ ‫עקרות הבית המשכימות קום הספיקו כבר לחלוב את הפרות‬
‫המצוייר ה״מסתובב״‪ .‬לפעמים מופיע צועני עם קוף רוקד‬ ‫ולהאכיל את העופות זלהכין אוכל וגם לשלוח את הילדים‬
‫לשמתת ליבם של הילדים ולפעמים נדירות מופיעים גבורים וכל‬ ‫לבית־הספר‪ .‬אחר‪-‬כך יוצאת עקרת־הבית לערוך קניות בעןוק‬
‫העם נוהרים אל האולם במלון ״הירקון״ השייך לגיסין‪ ,‬כדי‬ ‫הירקות מתוצרת הכפרים הערביים וחוזרת הביתה‪ .‬ושוב יוצאת‬
‫להתבונן במעשי גבורתם‪ .‬גם ניצני הראינוע כגר החלו להיראות‪:‬‬ ‫עם סל הנצרים אל החנות הסמוכה‪ .‬לחם סרי לא היה מצוי‬
‫באחד הימים הופיע מר גלחמן והציג בפני הקהל באולם חשוך‬ ‫בחנויות בימים ההם ועקרת־הבית היתה לשה ואופה את הלחם‬
‫כמה סרטים אילמים ויהי הדבר לנס! ומאז חזר על מופעיו כמה‬
‫בתנור הציבורי או הפרסי‪.‬‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫לפגות ערב שוב מתמלאים הרחובות ושוב מיתמר אבק ברחוב‬
‫כך נמשכים הימים‪ ,‬רגילים ובלתי רגילים‪ ,‬בפתח״תקוה‪.‬‬ ‫פיגסקר ־ העדר חוזר מן המרעה‪ ,‬פוגה אל שקתות המים שבפינת‬

‫‪23‬‬