Page 3 - etmol 74
P. 3

‫נחום וילבוש בין מכונות ״שמך‬

‫התנועה הציונית הקדישה רוב מאמציה להתיישבות החקלאית‪,‬‬

‫התפתחותה של החעשיה היא תוצאה של חזון חמישה יזמים‬

‫תעשיה‪ .‬השוק הפנימי היה איפוא מצו­‬           ‫מאת דן גלעדי‬                          ‫עם הכיבוש הבריטי של הארץ בשנת‬
‫מצם ביותר‪ .‬לארץ‪-‬ישראל לא היו מקו­‬                                                 ‫‪ 1918‬לא היתה בארץ־ישראל תעשיה‬
‫רות אנרגיה‪ .‬רק בשנת ‪ 1923‬הקים‬         ‫נית של הארץ‪ .‬חמישה אישים הם‬                 ‫מודרנית של ממש‪ ,‬לא ביישוב הערבי‬
‫פנחס רוטנברג תחנת‪-‬כוח חשמלית‬          ‫הבולטים והחשובים בייסוד תעשיה זו‪,‬‬           ‫ולא ביישוב היהודי‪ ,‬להוציא את היקבים‬
‫קטנה בתל‪-‬אביב‪ ,‬וכעבור זמן גם בחיפה‬                                                ‫בראשון־לציון ובזכרון־יעקב שהוקמו‬
‫ובטבריה‪ .‬אולם עד סוף שנות העשרים‬                                           ‫והם‪:‬‬   ‫על־ידי הברון רוטשילד בסוף המאה‬
                                      ‫פנחס רוטנברג‪ ,‬מייסד חברת החש­‬               ‫ה־‪ 19‬ומספר בתי־חרושת קטנים לסבון‬
   ‫היה השימוש בחשמל בתעשיה מועט‪.‬‬                                                  ‫בשכם‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה‬
                                                                            ‫מל‪.‬‬   ‫פעלו בארץ מספר מועט של מפעלים‬
‫רק מעטים מבין העולים לארץ היו‬         ‫משה נובומיסקי‪ ,‬מייסד חברת האש‪-‬‬              ‫תעשייתיים‪ ,‬ביניהם מפעל המתכת של‬
‫בוגרי בתי‪-‬ספר מקצועיים או טכניים‬                                                  ‫הגרמני וגנר ושל ליאון שטיין‪ ,‬חלוץ‬
‫גבוהים‪ .‬גם מספרם של המנהלים בעלי‬                                             ‫לג‪.‬‬  ‫התעשיה היהודית בארץ‪ ,‬שניהם ביפו‪.‬‬
                                      ‫אריה שנקר‪ ,‬בעליו ומנהלו של בית‪-‬‬             ‫מפעלים אלו נקלעו לקשיים חמורים‬
          ‫כושר אירגון היה קטן ביותר‪.‬‬                                              ‫ופסקו לעבוד‪ ,‬או שהיקף יצורם פחת‬
‫יחסי העבודה ששררו בארץ היקשו‬             ‫החרושת ״לודזיה״ למוצרי טקסטיל‪.‬‬
‫על המעסיקים‪ .‬כבר באמצע שנות‬           ‫מיכאל פולק‪ ,‬המייסד והמנהל של‬                                                 ‫בהרבה‪.‬‬
‫העשרים הצליחה ההסתדרות הכללית‬                                                     ‫המאפיינים של התעשיה ‪ -‬יותר מדד‬
‫לארגן את מרבית העובדים בערים‪.‬‬                     ‫בית‪-‬החרושת למלט ״נשר״‪.‬‬          ‫ייק לכנותה בשם המלאכה ‪ -‬המסור­‬
‫התעשיה התבססה על עבודה עברית‪,‬‬         ‫נחום וילבוש‪ ,‬שיסד וניהל את בית‪-‬‬             ‫תית בארץ־ישראל היו‪ :‬מיעוט השימוש‬
‫בניגוד למצב במושבות‪ ,‬שם העסיקו‬                                                    ‫בכוח מוטורי ‪ -‬ברוב בתי המלאכה‬
‫האברים פועלים ערבים רבים‪ ,‬שהורידו‬                              ‫חרושת ״שמן״‪.‬‬       ‫השתמשו בציוד פשוט ידני ומיושן‪,‬‬
‫את השכר‪ .‬הפועלים המאורגנים נטו‬                                                    ‫יחסי העבודה בין המעביד והפועל היו‬
‫להעלות תביעות שכר‪ ,‬שלא תמיד עלו‬             ‫כ־‪ 700‬אלף נפש‬                         ‫משפחתיים‪ ,‬וכמעט כל המפעלים עסקו‬
‫בקנה אחד עם רמת תפוקתם ועם יכול­‬
‫תה של התעשיה לשלם‪ .‬הנמל העיקרי‬        ‫האוכלוסיה היהודית בארץ‪-‬ישראל‬                          ‫בעיבוד חומרים שהיו במקום‪.‬‬
‫אז בארץ היה יפו‪ ,‬ולא נמצאו בו מת­‬     ‫מנתה בשנת ‪ 1920‬ששים אלף נפש‬                 ‫מנקודת כמעט‪-‬אפס זו עם תום מלח­‬
‫קנים ראויים לשמם‪ ,‬כמו שוברי‪-‬גלים‪,‬‬     ‫בערך‪ .‬האוכלוסיה הערבית מנתה כ‪-‬‬              ‫מת העולם הראשונה‪ ,‬התפתחה התעש‪-‬‬
‫רציפים ומחסנים‪ .‬חיפה‪ ,‬עכו׳ונמלי‪-‬בית‬   ‫‪ 650‬אלף נפש‪ ,‬ושני שלישים ממנה חיו‬           ‫עה העברית בשנות העשרים והוקמה‬
‫קטנים אחרים‪.,‬היו במצב ירוד פי כמה‪.‬‬    ‫בכפרים והיו בעלי כוח קניה זעום למוצרי‬       ‫תשתית שעליה נבנתה החרושת המודר‪-‬‬
‫האניות נאלצו בכל הנמלים לעגון הרחק‬
   1   2   3   4   5   6   7   8