Page 19 - etmol 28
P. 19
על פרנקו הוטל לשאת בעצמו את ה טוען ,כי נערך דיון סודי בקהילה ה לזכרה של פרשה מחייו של ישו( ב״דרך
כלונס שעליו עמד להיות מוצא להורג. יהודית והוחלט שהאיש יגורש מירו היסורים״ ,״ויה דולורוזה״ .באותה ׳ויה
לדברי הכרוניסטן הפרנציסקני ,נתאסף שלים .נבחרה ועדה מיוחדת לטפל ב דולורוזה /היו התנגשויות בין יהודים
המון רב של יהודים שבאו ל״ויה דולו- לנוצרים עוד בסוף המאה הט״ז ,ומקו
עניין. רות נוצרים מוסרים על הוצאתם להורג
רוזה״ להיות נוכחים בהוצאה להורג. בשנים 1671—1645נערכה מלחמה של 40יהודים על-ידי מושל העיר ,מ
אלא שההוצאה להורג לא נתקיימה בין ונציה והאימפריה העותמאנית ,ב אחר שתקפו את תהלוכת הפסחא ש-
לבסוף .הפרנציסקנים פנו לקאדי של שאלת הבעלות על האי כרתים .לדברי הפרנציסקנים ניסו אז לראשונה לקיים
ירושלים ,שהיתה לו סמכות שיפוט על הכרוניסטן הפרנציסקני פנו יהודי ירו
יונה והיה בלתי תלוי במושל העיר. שלים למושל העיר והלשינו ,כי המומר באזור זה.
ניתן לו בקשיש גדול .הוא התייצב היהודי איננו אלא מרגל ונציאני והו אך היהודים איימו שימשיכו בד.פ-
לפני המושל ותמך בתקיפות בעניינם סיפו לאינפורמציה זו גם את הבקשיש רעותיהם ,וכתוצאה מכך ציווה המושל
של הפרנציסקנים .המושל ראה כנראה על הנוצרים לקיים את תהלוכתם בתוך
אפשרות לרווח כפול ,וקיבל את טיעו המקובל. כנסיית הקבר בלבד .פרשיות אלו מר
נם .לדברי אחת הכרוניקות הפרנציס- היהודים טענו ,לדברי המקור הפרנ אות ,כי יהודי ירושלים לא היו תמיד
קניות ,אף הטיל עונשים כבדים על ציסקני ,כי הוטל על איש זה לאסוף נכנעים וסבילים ,ולמעשה היו מוכנים
השופטים .היהודים נתבעו לשלם קנס מידע מן האירופאים היושבים בירוש להילחם על זכויותיהם בהתמדה וב
של 2000פזות על האשמת שוא .קנס לים ,על הלך-הרוח השורר בארץ ,מידע
זה שולם אף הוא ,כמנהג הימים ההם, שנועד לאפשר לוונציאנים לכבוש ב נוקשות.
לכיסו של המושל .הכרוניקאי הפרנציס מפתיע את הנמלים .דבר זה לא צילצל
קני מסכם את הפרשה באומרו :״התור אז דמיוני כל-כך ,כי סמוך לחופי ה מלחמה במומר
כים תמיד ירוויחו בין אם נעשה צדק ארץ הסתובבו באותן השנים אוניות
נוצריות ,ברובן בבעלות האבירים של בשנת 1651הביאו הפרנציסקנים מו
ובין אם לאו״. מאלטה ,ואף התקיפו לעתים מטרות ב מר יהודי לירושלים ,והדבר עורר תגו
פרנקו שוחרר וחזר לאירופה .הנסיון חוף )חיפה שהיתה אז כפר קטן ,שימ בות חריפות ביותר מצד יהודי העיר.
הפרנציסקני לפעילות מיסיונרית רחבה שה מקום בו מכרו שודדי-הים את ה מאחר שנותרו בידנו רק תאוריהם של
נבלם .כשחודשה הפעילות המיסיונרית סחורות ששדדו ,ושם קנו את המצרכים כרוניסטנים פרנציסקנים ,נעלמים מאי־
הנוצרית במאה הי״ט היו אלה הפרו הדרושים להם( .הצי הוונציאני החזק תנו רבים מן הפרטים .אך יתכן ש
טסטנטים ,ולא הפרנציסקנים ,שביקשו עלול היה לתת גיבוי נוסף ,בימי ה מדובר היה בניצולו של איש זה לצורך
מלחמה ,לפעולות אלו .לכן הדאיג מידע חיזוק הפעילות המיסיונרית הקתולית
להעביר את היהודים על דתם. זה את מושל ירושלים ,או שרק העמיד בקרב יהודי העיר .אחד הפרנציסקנים
פנים ,כי הוא מתייחס אליו ברצינות,
בשל הבקשיש שניתן לו.
המושל ציווה לערוך חקירה יסודית
בעניין .המומר ,ששמו היה פרנקו ,נא
סר והובא לדין .על פרנסי הקהילה ה
יהודית ורבניה ציווה המושל לחכות
בחדר סמוך ,וכשהובא פרנקו לפני שופ
טיו באו ראשי הקהילה בליווי אחד
מחברי הקהילה שטען ,כי הוא מכיר את
פרנקו מוונציה וכי באפשרותו להביא
עדים נוספים לכך .הדיון התנהל כנר
אה בבית המושל ב״ויה-דולורוזה״ ,אך
נראה שהמושל עצמו לא ניהל אותו.
לפני הבניין התאסף ,לדברי הכרוניסטן
הפרנציסקני ,המון רב של יהודים וכו
לם צעקו ודרשו את הוצאתו להורג של
המומר.
מוות אכזרי
הנאשם טען בבית־המשפט שלא בא
מוונציה אלא שהגיע לירושלים כעולה־
רגל בלבד ,ואילו היהודים רודפים אותו
משום שהמיר דתו .על פרנקו הוצא
גזר דין מוות .דרך הוצאתו להורג צרי
כה היתה להיות אכזרית ,אך מקובלת
בתורכיה של אז .עמדו להושיבו על
כלונס מחודד כלפי מעלה ,שצריך
היה לחדור ,על-ידי משקל גופו ,לתוך
קרביו ולהמית אותו בצורה זו באיטיות
ובכאבים .עונש זה מתואר בציור של
נוסע בלגי שביקר בארץ-ישראל במאה
הי״ז והעלה את רשמיו בכתב ובציורים.