Page 19 - עתמול 267

‫כובסות במכבסה בשפיה‪ ,‬שנות ה־‪( 20‬מאוספי ביתמונה)‬ ‫(מוזיאון חצר היישוב הישן)‬

‫בין השואלים היה גם בונה כינורות שהתעניין אם ימצא פרנסה‬ ‫לסדרם בעבודה; תעריפי השינוע באוניות ומחירי ההפלגה בים‬
‫בארץ‪ .‬הוא נענה שיש בארץ חומרי גלם מתאימים‪ ,‬כמו עצי שקמה‬ ‫התיכון וכן שערי מטבעות ונוהלי המרת כספים‪.‬‬
‫ואורן‪ ,‬אלא שמלאכה מסוג זה תתקשה להתפתח בעתיד הקרוב כי‬ ‫רפואה‪ ,‬סיגריות וכינורות‬
‫הדרישה לכינורות בארץ קטנה‪ .‬הכותבים ביטאו גם ספק בעניין‬
‫עיתון "הארץ" דיווח ב־‪ 12.8.1920‬על הוצאתה לאור של החוברת‪.‬‬
‫יכולת התחרות של תוצרת מקומית עם כינורות מתוצרת חוץ‪.‬‬ ‫במקביל לפרסומה המשיך ועד הצירים לענות לשאלות שנשלחו‬
‫אליו‪ ,‬ומן התשובות שבידינו עולה כי רוב השאלות התייחסו‬
‫מקצועות נשיים‬
‫בשלהי ‪ 1919‬רוב הנשים‬ ‫למקצועות מסוימים ולערים מסוימות‪.‬‬
‫היהודיות לא עבדו מחוץ‬ ‫לצד שני החלקים העיקריים בחוברת תוארו בה כמה ענפים שלא‬
‫לבית‪ ,‬ולכן מוצאים‬ ‫נכללו בסקר‪ ,‬אך הציבור גילה בהם עניין ככל הנראה‪ .‬מסקירות‬
‫התייחסות בחוברת לעבודת‬ ‫אלה ניתן ללמוד רק מעט על מצבם של אותם עסקים‪ :‬למתעניינים‬
‫נשים רק בשלושה מקצועות‬ ‫במקצועות הרפואה הובהר שמצב התעסוקה קשה‪ ,‬וכי לרופאים‪,‬‬
‫המתאימים לעבודת בית של‬ ‫כולל רופאי שיניים ורוקחים‪ ,‬אין עבודה קבועה במוסדות הרפואה‬
‫נשים‪ :‬תופרות בגדים — על‬ ‫הציבוריים משום שהתקנים שם מלאים‪ .‬לשם דוגמה נמסר כי‬
‫(ארכיון יד בן־צבי)‬ ‫למשרת רוקח באחד מהמוסדות נרשמו כשלושים מועמדים‪.‬‬
‫תרופות שהובאו לפני המלחמה מארצות מרכז אירופה יובאו כעת‬
‫פי המסמכים‪ ,‬ביפו היו ‪ 35‬תופרות יהודיות‪ 27 :‬אשכנזיות ו־‪8‬‬ ‫במחירים נוחים יותר מאנגליה‪ ,‬ובתי החולים והמוסדות הציבוריים‬
‫ספרדיות‪ .‬בירושלים נמצאו ‪ 346‬נשים יהודיות שעסקו במקצוע‬ ‫הביאו ישירות את הנחוץ להם‪ ,‬וכך היו פטורים ממס של ‪12%‬‬
‫התפירה‪ ,‬מתוכן ‪ 120‬חניכות; סורגות גרבים — בארץ נמצאו ‪66‬‬ ‫שסוחרים פרטיים נאלצו לשלם‪ .‬מי ששאלו על מוצרי אלומיניום‬
‫סורגים וסורגות (אין חלוקה בין גברים לנשים)‪ .‬מתוכן סורגת אחת‬ ‫נענו כי אלה מובאים מאנגליה‪ ,‬וכי מוצרים כאלה ממרכז אירופה‬
‫בחיפה — יהודייה אשכנזייה‪ .‬בשאר הערים אין התייחסות לגבי‬ ‫יתקשו לכבוש את השוק בשל מחירה הזול יחסית של התוצרת‬
‫דתן או עדתן; כובסות — במסמכים יש מידע כללי על כובסות‬ ‫האנגלית‪ .‬למתעניינים בתעשיית הנייר הובהר כי אין כזו בארץ‪,‬‬
‫העובדות במכבסות או שמכבסות בבתי הלקוחות‪ .‬גם במקרה זה‬ ‫וכי הנייר ומוצריו מיובאים מחו"ל‪ .‬אמנם לפני המלחמה נוסד ביפו‬
‫אין התייחסות לנושא הדת; לגבי בתי המרחץ — ניתן לשער שבימי‬ ‫בית חרושת יהודי לנייר זיפות לתעשיית הבנייה‪ ,‬אך הוא נסגר‬
‫רחצה לנשים היו בוודאות בלניות בבתי המרחץ‪ ,‬אך לא הייתה‬ ‫כעבור מספר חודשים‪ .‬הכותבים ציינו כי יש שימוש בכמות קטנה‬
‫לכך התייחסות במסמכים‪.‬‬ ‫של סמרטוטים‪ ,‬פסולת נייר‪ ,‬קש משיבולי דורה ופפירוס מביצות‬
‫החולה כחומר גלם‪ ,‬אבל הנייר המיוצר מהם אינו יפה ונקי‪.‬‬
‫‪000‬‬ ‫לשואלים על תעשיית הסיגריות נמסר שיש ביפו בית חרושת קטן‬
‫אחד לסיגריות‪ ,‬שמשתמש במכונות לייצור הגלילים והקופסאות‪,‬‬
‫אף שהמחלקה לסטטיסטיקה ולאינפורמציה הצהירה על כוונתה‬ ‫אך מילוי הסיגריות נעשה בעבודה ידנית‪ .‬מאחר שהמונופול על‬
‫להוציא חוברות מידע נוספות‪ ,‬הייתה זו ככל הנראה החוברת‬ ‫יבוא הטבק לארץ היה אז בידי חברת "הרג'י" הטורקית‪ ,‬ועמד‬
‫היחידה שהוכנה ופורסמה‪ .‬מכאן נובע גם ייחודה של החוברת‬ ‫להסתיים‪ ,‬העריכו המשיבים כי בעתיד צפוי לחול שינוי לטובה‬
‫כמקור היסטורי יחיד ובעל ערך רב‪ ,‬והיא שופכת אור על מיזם‬
‫משמעותי שנעשה למען היישוב היהודי בארץ ישראל בשנים‬ ‫בתחום זה‪.‬‬
‫שאחרי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬סקר כגון זה‪ ,‬שהיה הראשון‬
‫שנערך על ידי יהודים בתקופת השלטון הבריטי‪ ,‬אך עסק בכלל‬

‫האוכלוסייה בארץ — לא בוצע שוב‪0 .‬‬

‫לעיון נוסף‬‫עת־מול ‪267‬‬
‫נ' גרוס וח' לבסקי‪ ,‬הנחת יסודות למדיניות פיננסית ציונית‪ :‬תקופת ועד הצירים ‪ ,1918-1871‬האוניברסיטה העברית‪17 .1978 ,‬‬