Page 26 - עתמול 267

‫לאמנויות במינכן‪ ,‬רישומים אחדים משהותו הקצרה בפריז וצרור‬
‫חוברות מאוירות של השבועון הסאטירי‪ ,‬הלוחמני והחתרני‬

‫"סימפליציסימוס" (‪ )Simplicissimus‬שיצא לאור במינכן‪.‬‬

‫דמותו של היטלר על שער הסימפליציסימוס‬ ‫בין ענקים‬
‫דוד שניאור נולד ב־‪ 1905‬בעיר פשמישל בגליציה‪ .‬בהיותו בן‬
‫המפלגה הנאצית‪ .‬השבועון שהוגבל על ידי הצנזורה "זכה" בכך‬ ‫שנתיים עבר עם משפחתו למינכן‪ ,‬שהייתה מרכז תרבותי ואמנותי‬
‫לפרסום ושילש את תפוצתו‪ .‬שניאור העריץ את ציירי השבועון‪,‬‬
‫והושפע מהם ומיוצרים אחרים בסביבתו הן מבחינה אומנותית והן‬ ‫מהחשובים באירופה באותה תקופה‪ .‬במינכן גדל והתחנך‪.‬‬
‫באומץ לבטא ביקורת חברתית ופוליטית באופן סאטירי וקומי‪.‬‬ ‫ב־‪ 1923‬אחרי סיום לימודיו בתיכון‪ ,‬עבד בציור כתובות ושלטים‬
‫אחד ממקורות ההשראה שלו היה הצלם הגרמני אוגוסט זנדר‬ ‫בבתי עסק יהודיים במינכן‪ ,‬ובנוסף עבד כחצי שנה עם צייר שלטים‬
‫שנחשב במידה רבה לאבי סוגת צילומי הדיוקנאות‪ .‬זנדר הוחרם‬ ‫בברלין‪ .‬ב־‪ 1924‬למד באקדמיה של מינכן לאומנויות ‪Staatliche‬‬
‫על ידי הנאצים ונרדף על ידם‪ ,‬מפני שצילומיו לא פיארו את הגזע‬ ‫‪ ,Kunstgewerbeschule‬ובהמשך למד עיצובים דקורטיביים‬
‫הארי‪ .‬הוא הרכיב קטלוג שיטתי של מקצועות וטיפוסים בחברה‬ ‫בהדרכת פרופ' רוקרט (‪ )Ruckert‬בבית הספר המקצועי של מינכן‬
‫הגרמנית‪ ,‬ותיעד את החיים הקשים בצל המלחמות של תחילת‬
‫‪ Städtische Berufsschule‬והתפרנס מציור כרזות‪.‬‬
‫המאה העשרים‪.‬‬ ‫בין חבריו במינכן היו גם האחים הצלמים ג'ורג' וטים גידל‪,‬‬
‫בכרזה של "המפקד של קפניק"‪ ,‬מחזה‬ ‫שהמליצו לו לנסוע לפריז‪ .‬ב־‪ 1926‬שכר שניאור חדר ברובע‬
‫סאטירי משנת ‪ 1931‬של קרל צוקמאייר‬ ‫מונמרטר‪ ,‬שוטט ברחובותיו וצייר את תושביו ואת אורחיו‪.‬‬
‫(מחזאי עם שורשים יהודיים שהתנגד‬ ‫כשחזר למינכן לאחר כחצי שנה עם תיק עבודות‪ ,‬פנה לתיאטרון‬
‫לנאציזם)‪ ,‬צייר שניאור את דמות המפקד‬ ‫הקאמרשפילה והציג את עצמו בפני מנהל התיאטרון אוטו‬
‫שמתחזה לקצין גרמני לבוש במדים‬ ‫פלקנברג‪ .‬פלקנברג עבד באותה עת על ההצגה "לולו" של פראנק‬
‫משומשים מחנות יד שנייה‪ .‬המפקד נראה‬ ‫וודקינד‪ .‬הוא ראה דוגמאות מעבודותיו של שניאור‪ ,‬דרש ממנו‬
‫בכרזה כדמות לא מכובדת שלא מפארת‬ ‫לקרוא בערב את המחזה ולבוא למחרת עם ציור כרזה להצגה‪.‬‬
‫את הגזע הארי‪ ,‬בדומה לדמויות בקטלוג‬ ‫כשחזר שניאור למחרת מצא את פלקנברג בחברת חברו תומס‬
‫היינה — העורך היהודי והמאייר הראשי של הסימפליציסימוס‪.‬‬
‫התצלומים של זנדר‪.‬‬ ‫שניהם העסיקו את טובי היוצרים והאמנים בתחומם‪ ,‬שהיו נאמנים‬
‫כמו מקור השראתו‪ ,‬גם שניאור הרכיב‬
‫עד ערוב ימיו קטלוג שיטתי של טיפוסים‬ ‫למלאכת הסאטירה בעיר שהפכה למעוז הנאצים‪.‬‬
‫המופיעים בהרכבים שונים במאות‬ ‫כך‪ ,‬בגיל ‪ 22‬התקבל דוד שניאור לעבודה בתיאטרון הקאמרי של‬
‫מינכן‪ .‬בין המחזאים המוקדמים של התיאטרון היו הוגו בל (‪)1913‬‬
‫הציורים וההדפסים שיצר‪.‬‬ ‫וברתולד ברכט (‪ ,)1924-1922‬והם השפיעו על אופיו הקברטי־‬

‫סאטירי של התיאטרון‪.‬‬
‫תפקידו הראשון של שניאור היה לעצב את הכותרות והציורים‬
‫שהיו בחזית התיאטרון‪ ,‬וכעבור מספר שבועות הוא קיבל את‬
‫האפשרות לעצב את הכרזה הראשונה שלו שהודבקה על לוחות‬
‫המודעות ברחבי מינכן‪ .‬מעצב הבמה בקאמרשפילה היה אוטו‬
‫רייגברט‪ ,‬אחד ממעצבי הבמות החשובים בגרמניה‪ ,‬ושניאור עבד‬
‫כמבצע וכמצייר התפאורות שלו‪ .‬ב־‪ ,1930‬אחרי פרישתו של‬
‫רייגברט‪ ,‬שניאור מונה לתפאורן ומעצב הבמה וזאת עד לסגירת‬

‫הקאמרי על ידי הגסטאפו בשנת ‪.1933‬‬
‫השפעת הסביבה האמנותית‬

‫הסימפליציסימוס‪ ,‬שנוסד בשנת ‪ 1896‬ותוכנן לשמש במה‬
‫לביקורת אמנות וספרות‪ ,‬הפך עד מהרה לשבועון סאטירי‪ ,‬שקרא‬
‫תיגר על הרפובליקה המושחתת‪ ,‬על הבורגנות השבעה‪ ,‬על‬
‫מוסדות הדת הצבועים‪ ,‬על המיליטריזם הפרוסי ולימים גם על‬

‫המפקד של קפניק‪1931 ,‬‬ ‫עת־מול ‪267‬‬
‫(ציור‪ :‬דוד שניאור)‬

‫‪24‬‬