Page 259 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר

‫הערות ‪257‬‬

‫וגֻ' ַהיְנה‪ ,‬בשעה ש ַאוְס הזעיקו את בעלי בריתם משבט ֻמזַיְנה‪ .‬ראו‪ :‬אבן אלאת'יר‪,‬‬
‫אלכאמל א ‪ .680‬לפי כל העדויות היו ֻקַריְט'ה נצורים במצודה המרכזית שלהם‪.‬‬

‫‪ 359‬ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי ב ‪ :446-445‬וַא ְס ַתעארוא ִמן בני ֻקריט'ה אאלה ּ ַכת'ירה מן ַמסאחי‬
‫[כך‪ ,‬וצ"ל ַמסאח ללא יו"ד] וּ ַכראזין ו ַמּכא ִתל יחפרון בה אלח'נדק והם יַוְ ַמיִד' ִס ְלם‬
‫ִללנַּבי יַּ ְכַרהון ֻקדום ֻקריש‪ .‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ 268‬מצטט מן ה ַת ְפסיר של‬
‫ַת' ְע ַלּבי‪ :‬וא ְס ַתעארוא ִמן בני ֻקַריְט'ה ִמ ְת'ל אל ַמעאוִל ואל ֻפווס וַ ַע'יְר ד'א ִלך‪ .‬ראו‬
‫גם‪ :‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪ .183‬ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי ב ‪ 451-450‬מפתיע בקובעו‬
‫שגם תושבי ה"עא ִליה" כולל ַאוְס אללה חשו מאוימים בזמן המצור על ַמדינה‪ַ :‬ע ְמר‬
‫בן ַעוְף שיכנו את הנשים והילדים בבתים המבוצרים בֻקּבאא‪ ,‬וחלקם חפרו סביבם‬
‫שוחות‪ַ .‬ע ְמר בן ַעוְף ונספחיהם ( ִל ֻפהא) התבצרו‪ ,‬וכך עשו גם ַח' ְטמה‪ֻ ,‬א ַמּיה‪ ,‬ואיִל‬

‫וואִקף (כלומר ַאוְס אללה)‪ ,‬וילדיהם היו בבתים המבוצרים שלהם‪.‬‬
‫‪ 3 60‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ב ‪.348‬‬

‫‪ 3 61‬ווט‪ ,‬הרשעה‪ .‬למרות המינוח המשפטי שנוקט ווט (‪condemnation, judgment,‬‬
‫‪ ,)sentence‬אין מדובר כלל בהליך משפטי אלא בקביעה שבה ניתן לאדם הקובע‬
‫חופש פעולה מלא‪ .‬בולטת במאמר השפעת התאוריות של שאכט על ה ִא ְסנאד‪,‬‬
‫שהופרכו בינתיים‪ .‬ווט משתמש במקורות ספורים בלבד‪ .‬עם זאת הוא דוחה בצדק‬
‫(‪ )169‬את הספקנות של שאכט בדבר המסורת המשפחתית‪ ,‬ואבחנותיו בנושא זה‬
‫תקפות כמו גם מסקנתו (‪ )171‬בדבר קיום גרעין מוצק של עובדות שאינן שנויות‬

‫במחלוקת בביוגרפיה של מוחמד ("‪.)"a solid core of undisputed fact‬‬
‫‪ 362‬עבד אלרזאק‪ ,‬מצנף י ‪ .359-358‬המקור הוא מוסא בן ֻעְקּבה‪.‬‬

‫‪ 363‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪ ;409-408‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ ;419-418‬אלעלי‪,‬‬
‫בעלות על קרקעות ‪ .977-976‬מקור הידיעה על המענק לעלי הוא האמאם השיעי‬
‫השישי גַ' ְע ַפר אלצאִדק‪ .‬אלפקירין הייתה אחד ההקדשים של עלי‪ .‬ראו‪ :‬אבן שבה‪,‬‬

‫תאריח' א ‪.138‬‬
‫‪ 364‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪ .409‬מוחמד בן ּ ַכ ְעּב מצוטט על ידי אבן זַּבאלה‪.‬‬
‫‪ 3 65‬אבן ַס ְעד‪ ,‬אלטבקאת ד ‪ , ;80-78‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪ .408-407‬שם המטע‬
‫אל ַפקיר והטענה שהקונה היה בן דודו של המוכר אינם נמצאים באבן סעד‪ .‬סמהודי‪,‬‬
‫ופאא אלופא א ‪ 502‬קובע את הזמן שבו פדה מוחמד את ַס ְלמאן מעבדות לשנה‬

‫החמישית שלאחר ההג'רה‪.‬‬
‫‪ 3 66‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא א ‪.162-161‬‬
‫‪ 367‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪ .407‬המקור הוא ג'עפר בן מוחמד (בן עלי בן אל ֻח ַסיְן)‪,‬‬
‫כלומר גַ' ְע ַפר אלצאִדק‪ .‬סמהודי מסכם את הגרסות האחרות בדבר המטע שבו נטע‬
‫סלמאן את התמרים‪ :‬אלִדלאל‪ ,‬או ֻּבְרקה ומי ַת'ב‪ ,‬או מי ַת'ב לבדה‪ .‬גם אלִדלאל וּ ֻברקה‬

‫היו הקדשים של מוחמד‪.‬‬
‫‪ 368‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪.409‬‬
‫‪ 369‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ג ‪ 409‬מצטט ידיעה מאבן שבה‪ ,‬שבה נאמר שמענקי המזון‬