Page 52 - ראש בראש לאתר
P. 52

‫‪  50‬ראש בראש‬

‫כל יסוד לשנות את דעתנו ואת הכרתנו שסטבסקי ורוזנבלט רצחו את ארלוזורוב‪,‬‬
‫אבל עם כל החשיבות הטרגית של העובדה הזאת‪ ,‬לא ראינו בזה את העיקר‪ ,‬אלא‬

                                             ‫במלחמה נגד תנועת הדמים הבריונית'‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון לא הסתיר את דעתו שהוא לא שש לכך שסטבסקי ייתלה‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫לא זו הבעיה‪' .‬צריך לתלות לא את סטבסקי אלא את אלה שחינכו אותו והכשירו‬
‫אותו לרצח'‪ .‬הוא גם שלל התקפות על בית"רים‪ ,‬למשל כאלה שיזמו תפילת‬
‫'מי שבירך' לשחרורו באחד מבתי הכנסת‪ .‬אסור להגיע לידי פגיעה והתעללות‬
‫בבית"רים‪ ,‬וכדבריו‪' ,‬צריך לדעת את הגבול ולהימנע ממלחמת אזרחים'‪ .‬ועם זאת‪,‬‬
‫תנועת הפועלים חזקה ולא תסכים שמישהו יפגע בה‪ ,‬גם לא אחר ההחלטה על‬

                                                               ‫שחרורו של סטבסקי‪.‬‬
‫דומה היה שאין דבר היכול לזכות אצל בן‪-‬גוריון אפילו בשמץ של אהדה או‬
‫הסכמה לרביזיוניסטים ולמנהיגם ז'בוטינסקי‪ .‬כאשר פורסם בעיתון דואר היום‬
‫מכתב שפגע בו על ידי עורך הדין יצחק בנימיני‪ ,‬מעורכי דינו של סטבסקי‪ ,‬הגיש‬
‫נגדו ונגד העיתון תביעת דיבה ועורך דינו תבע מהכותב‪ ,‬מעורך העיתון ומהעיתון‬
‫בנפרד — פיצוי של ‪ 100‬לירות — סכום גבוה בימים ההם‪ ,‬כשהשכר החודשי‬

                                                      ‫הממוצע לא הגיע ל‪ 10-‬לירות‪.‬‬
‫מאמרו של בנימיני נקרא 'מכתב גלוי לחברים בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון' ופורסם‬
‫בדואר היום ב‪ 18-‬במרס ‪ .1934‬ההתייחסות הספציפית לבן‪-‬גוריון הייתה בפסקה‬
‫שאמרה כי אחד המנהיגים של מפלגת הפועלים בארץ ישראל וחבר הנהלת‬
‫הסוכנות (מבין השניים — בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון — רק בן‪-‬גוריון היה חבר הנהלת‬
‫הסוכנות)‪ ,‬התנהג בדרך שאינה ראויה לעמדתו הציבורית‪ .‬הוא אף התכחש‬
‫לאידיאלים שלו עצמו בהסיתו אנשים 'להתנפל על אדם בשם ולדימיר ז'בוטינסקי‪,‬‬
‫מתנגדו הפוליטי'‪ ,‬כדי לפגוע בגופו‪ .‬בכך הוא נמצא אחראי לשפיכת דמים‬

                                                      ‫אפשרית בקרב אחיו היהודים‪.‬‬
‫'על ידי הדברים האלה'‪ ,‬כתב בן‪-‬גוריון בקובלנתו‪' ,‬הנאשמים הוציאו את דיבתו‬
‫של הקובל רעה ביחסם לו מעשים המכוונים לשים אותו ללעג ולשנאה בעיני‬
‫הקהל ולפגוע בכבודו ובשמו הטוב'‪ .‬את הקובלנה הגיש לבית המשפט עורך הדין‬
‫ברנרד ג'וזף‪ ,‬לימים דב יוסף‪ .‬העיתון דואר היום הודיע שהפרקליט שייצג אותו‬

                          ‫במשפט יהיה הוראס סמואל‪ ,‬עורך דין יהודי‪-‬אנגלי נודע‪.‬‬
‫המשפט נמשך חודשים והגיע לסיומו ב‪ 7-‬באוגוסט ‪ .1934‬בשלב הזה ייצג‬
‫את העיתון עורך דין אשר לויצקי והעד האחרון מטעם התביעה היה בן‪-‬גוריון‬
‫עצמו‪ .‬מר לויצקי שאל את בן‪-‬גוריון על היחסים בין מפלגתו‪ ,‬מפא"י‪ ,‬לתנועה‬
‫הרביזיוניסטית‪ .‬על כך השיב בן‪-‬גוריון‪' :‬יש התקפות של הרביזיוניסטים על‬
‫תנועת הפועלים‪ .‬מנהיג המפלגה הכריז שיש לשבור את הסתדרות העובדים‪ .‬זה‬
‫היה ז'בוטינסקי'‪ .‬לשאלת עורך הדין לויצקי אם ההסתדרות אינה פועלת לשבירת‬
‫הרביזיוניסטים‪ ,‬השיב בן‪-‬גוריון בשלילה‪' :‬לשבור — לא‪ ,‬אבל בהחלט לעצור את‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57