Page 11 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 11

‫פתח דבר‬

‫מפלגה כמובן‪ ,‬בשנות היישוב ובראשית העצמאות‪ ,‬אבל לא בכל המובנים החשובים‬
‫וגם לא במבנה הפנימי שלה‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬המחקר על התהליכים הפנימיים שהתחוללו‬
‫במפא"י בראשית העצמאות יכול לתרום לדיון הכללי על המעבר מיישוב למדינה‬
‫ולזרות אור על היחס הבעייתי שבין שני היסודות המאפיינים את המעבר – הרציפות‬
‫מכאן והשינוי המהותי מכאן‪ .‬הדיון במפא"י מאפשר לראות שהיסודות האלה חודרים‬
‫זה לזה‪ ,‬וגורם 'רציף' כמו מפא"י השתנה לא רק בסביבת הפעולה החיצונית שלו אלא‬

                                                         ‫גם במבנה הפנימי שלו‪.‬‬
‫מן האוריינטציה המחקרית הזאת‪ 4‬נגזרים נושא הספר ומטרתו העיקרית‪ .‬הספר‬
‫מתרכז בחייה הפנימיים של מפא"י‪ ,‬בהתפתחויות שעיצבו אותה‪ ,‬כדי להראות שגם‬
‫היא עצמה השתנתה מהותית‪ ,‬ולשינוי הייתה השפעה מעצבת על החברה הפוליטית‬
‫החדשה שנוצרה‪ .‬ההתמקדות בהתפתחויות הפנימיות במפא"י בראשית העצמאות‬
‫מכוונת להראות כי גם כאשר מפא"י נדונה בפני עצמה נחשפת העובדה שהיא איננה‬
‫מהות שנוצקה בימי ראשית ומאז ואילך התגלתה בנסיבות היסטוריות שונות ועברה‬
‫תהליך של צמיחה‪ ,‬פריחה ודעיכה‪ .‬הספר בא לערער על ראייה זו ולהראות שראשית‬
‫העצמאות יכולה להיחשב זמן של טרנספורמציה במפא"י – לא התנוונות ולא המשך‬
‫של מה שהיה בנסיבות חדשות‪ ,‬אלא זמן של שינוי עמוק‪ .‬כדי לעמוד על השינוי‬
‫אתמקד בעולמה הפנימי של מפא"י שייבחן כמובן על רקע פעולותיה ומדיניותה‪.‬‬
‫העיצוב הפוליטי הפנימי של מפא"י ייבחן מנקודת הראות של השפעתו על החברה‬

                                                          ‫הישראלית בראשיתה‪5.‬‬
‫בניגוד לפרשנות הרווחת אטען באמצעות מכלול ראיות וניתוחים פרשניים‪ ,‬כי רק‬
‫בראשית העצמאות‪ ,‬בשנים ‪ ,1953-1948‬כאשר מפא"י הייתה ממפלגת ציר בחברה‬
‫פוליטית וולונטרית למפלגת שלטון במדינה ריבונית‪ ,‬התבססה הדומיננטיות של‬
‫קבוצת המנהיגים שהפעילה את המנגנון המפלגתי‪ ,‬קבוצת מנהלי המפלגה‪ .‬רק אז‬
‫מוסדה מפא"י באופן מלא לכדי הייררכיה של עסקנים ופוליטיקאים לדרגותיהם‬
‫השונות‪ ,‬ותהליך המיסוד הזה השפיע עמוקות על התפתחותה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫אמנם כבר בשנות העשרים הופיעה קבוצת הנהגה שהפעילה את המנגנון של‬
‫הסתדרות העובדים ושל שתי המפלגות שהקימו לבסוף את מפא"י; והיא התחזקה‬
‫מאוד מסוף שנות השלושים ובייחוד במחצית השנייה של שנות הארבעים – המנגנון‬
‫המפלגתי נעשה אז שווה ערך במעמדו הפוליטי לתנועות ההתיישבות‪ .‬אבל – וזו‬
‫טענת היסוד כאן – רק בראשית העצמאות השתלטה קבוצת ההנהגה הזאת באופן‬

                                              ‫לאוריינטציה מחקרית הפוכה ראו ינאי‪ ,‬מפא"י‪.‬‬  ‫‪4‬‬
                                                                                         ‫‪5‬‬
‫בשל ההחלטה להתמקד בתהליכים הפנימיים שהתחוללו במפא"י נידרש בפרק ו בלבד למבנה‬
‫של הזירה הבין‪-‬מפלגתית ובעיקר למשמעות של מעמדה הדומיננטי‪ ,‬מתוך ההקשר של ההשפעה‬
‫של שיטת הבחירות על עיצובה של הזירה‪ .‬לדיון על המבנה של זירות בין‪-‬מפלגתיות ראו‬

     ‫סרטורי‪ ,‬מפלגות ומערכות מפלגתיות; מאור‪ ,‬מפלגות‪ .‬ראו עוד פמפל‪ ,‬מפלגות דומיננטיות‪.‬‬

‫]‪[3‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16