Page 305 - josephus volume one

‫נעם ורד‬

‫הרקע ההיסטורי‬

‫אלכסנדר ינאי‪ ,‬שמלך ביהודה החשמונאית בשנים ‪ 76-103‬לפה"ס‪ ,‬היה בנו של יוחנן הורקנוס ונכדו‬
‫של שמעון החשמונאי‪ .‬מן המטבעות שטבע ומתוך תעודה שנתגלתה בקומראן עולה ששמו העברי היה‬
‫יהונתן‪/‬יונתן‪ ,‬וינאי הוא גרסתו הארמית או קיצורו של שם זה‪ .‬הוא עלה לשלטון בשנת ‪ 103‬לפה"ס‬
‫(קדמ' יג ‪ ;323-320‬מלח' א ‪ ,)85‬לאחר מותו של יהודה אריסטובולוס הראשון‪ ,‬אחיו הבכור‪ ,‬שמלך‬
‫שנה אחת בלבד (קדמ' יג ‪ ;319-301‬מלח' א ‪ .)84-70‬המאבקים הפנימיים בממלכה הסלווקית מכאן‬
‫ובמצרים מכאן אפשרו לינאי להרבות במלחמות ובכיבושים‪ ,‬ובימיו הגיעה ההתפשטות הטריטוריאלית‬

‫של ממלכת החשמונאים לשיאה (קדמ' יג ‪.)397-395‬‬
‫תחילה יצא למלחמה על העיר עכו‪ ,‬פטולמאיס‪ ,‬שהייתה עיר נמל נכרית חשובה‪ ,‬עוינת לממלכתו‪.‬‬
‫תושבי העיר הזעיקו לעזרתם מקפריסין את תלמי לאתירוס‪ ,‬בנה ואויבה של קלאופטרה השלישית מלכת‬
‫מצרים‪ .‬ינאי כרת עמו ברית למראית עין וקיבל ממנו תמורת כסף את ערי החוף ההלניסטיות דור ומגדל‬
‫סטרטון (לימים קיסריה)‪ ,‬אולם בסתר ביקש את עזרת ִאמו נגדו‪ .‬כשנודע הדבר לתלמי לאתירוס פלש‬
‫אל תוך יהודה‪ ,‬טבח בתושבי כמה כפרים והביס את צבאו של ינאי ליד הירדן‪ .‬ואולם אמו קלאופטרה‬
‫התערבה‪ ,‬גירשה את תלמי מהארץ‪ ,‬כרתה ברית עם ינאי ומסרה לידיו את פטולמאיס (קדמ' יג ‪;355-324‬‬
‫השוו מלח' א ‪ .)86‬לאחר מכן יצא ינאי למסעות מלחמה מוצלחים בעבר הירדן וכבש את גדרה‪ ,‬היא גדר‬
‫שמדרום־מזרח לכנרת‪ ,‬עיר הלניסטית מרכזית בחבל ארץ זה‪ ,‬ואת אמתוס 'החשוב במבצרי עבר הירדן'‪,‬‬
‫הוא חמתא או חמתן שמדרום לגדר (קדמ' יג ‪ ;356‬מלח' א ‪ .)86‬בשנת ‪ 101‬לפה"ס השתלט על רפיח ועל‬
‫אנתדון ולכד אף את עזה לאחר מצור של שנה וקרב קשה (קדמ' יג ‪ ;364-357‬מלח' א ‪ ,)87‬ובכך השלים את‬
‫כיבוש חופה של ארץ־ישראל‪ ,‬מהכרמל ועד גבול מצרים‪ ,‬חוץ מאשקלון‪ ,‬שהייתה בחסות מצרים התלמית‪.‬‬
‫בסוף שנות התשעים ובשנות השמונים של המאה הא' לפה"ס נקלע ינאי לעימותים פנימיים‬
‫וחיצוניים‪ .‬בתקופה זו מרדו בו חוגים רחבים בציבור‪ .‬ינאי דיכא את המרד בעזרת חיל שכירים מבני‬
‫אסיה הקטנה‪ ,‬והרג‪ ,‬לפי דיווחו של יוספוס‪ ,‬ששת אלפים ממתנגדיו (קדמ' יג ‪ ;374-372‬מלח' א ‪.)89-88‬‬
‫התרחשות זו היא העומדת ברקע הפרשיה שתידון להלן‪ .‬בתקופה זו גם נאבק בשכניו ממזרח ומצפון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 93/94‬לפה"ס תקף ינאי את הנבטים‪ ,‬אך נקלע למארב שטמנו לו בגולן ואיבד את כל חילו‬
‫(קדמ' יג ‪ ;375-374‬מלח' א ‪ .)90‬מפלה זו עוררה מחדש התקוממות פנימית נגדו‪ ,‬וזו נמשכה שש‬
‫שנים‪ .‬במהלכה הרג ינאי המונים ממתנגדיו‪ ,‬והללו קראו לעזרתם את דמטריוס השלישי‪ ,‬שמלך בחלק‬
‫מהממלכה הסלווקית ושלט בדמשק‪ .‬הלה הגיע עם צבאו לאזור שכם‪ ,‬ושם התחוללה מלחמת אזרחים‬
‫בין ינאי ותומכיו היהודים‪ ,‬בסיוע חיל השכירים הזרים‪ ,‬לבין המורדים היהודים וצבאו של דמטריוס‪.‬‬
‫דמטריוס אמנם ניצח בקרב‪ ,‬אך נטש את המקום עקב סכנות שאיימו על שלטונו בסוריה‪ ,‬ואילו רבים‬
‫מאויבי ינאי לשעבר הצטרפו מחדש אל המלך החשמונאי (קדמ' יג ‪ ;379-376‬מלח' א ‪ .)95-90‬אחרים‬
‫הוסיפו להילחם בו והוא ענש רבים מתוכם במוות אכזרי בצליבה (קדמ' יג ‪ ;383-379‬מלח' א ‪.)98-96‬‬
‫בשנות שלטונו האחרונות (‪ 76-79‬לפה"ס)‪ ,‬לאחר שגבר על המשבר הפנימי בממלכתו‪ ,‬יצא ינאי‬
‫למסע כיבושים נוסף‪ .‬הוא ניצח את הנבטים ואת מלכם חרתת השלישי בעבר הירדן‪ ,‬נכנס אל תחום‬
‫הדקאפוליס שבעבר הירדן ופרץ לתוך הגולן (קדמ' יג ‪ ;394-392‬מלח' א ‪ .)105-103‬הוא מת ממחלה‬
‫בשעה שצר על המבצר רגב שבעבר הירדן בשנת ‪ 76‬לפה"ס (קדמ' יג ‪ ;404-398‬מלח' א ‪ .)106‬אישתו‪,‬‬

‫שלמציון אלכסנדרה‪ ,‬ירשה את המלוכה‪8.‬‬

‫‪294‬‬