Page 380 - josephus volume one
P. 380
יאני/סורדוה טפשמ
את השקפתה המתונה וגישתה הפייסנית של האגדה הארצישראלית' .אפרון סבר שהגישה העוינת
כלפי ינאי המלך מקורה בכתביו של ניקולאוס מדמשק ,שאותם שחזר יוספוס בנאמנות .הוא העלה את
ההשערה שהתלמוד הבבלי הכיר את כתביו של יוספוס והתבסס עליהם בתארו את ינאי המלך ,וכתבי
יוספוס הם האחראים להפיכתו של ינאי לנבל הגדול של הבבלי ,שכל מלך מרושע מתגלגל בו .וכך כותב
אפרון בנוגע לאגדה שבה אנו עוסקים‘ :במקום הורקנוס “המלך" מופיע כאן ינאי ,המייצג את הטיפוס
המובהק של נשיא חשמונאי סורר ...שמעון בן שטח ,יריבו המפורסם של ינאי ,ממלא את התפקיד של
סאמיאס ומייסר בשבט זעמו את הדיינים הנבהלים והמרכינים את ראשיהם בפני העריץ '...כלומר,
לשיטתו של אפרון ,הפיכתו של כל מלך סורר בתלמוד הבבלי לינאי המלך איננו מקרה בעלמא ,אלא
מעשה מכוון שמטרתו להפוך את האחרון לאב־טיפוס של המלך העריץ .חוקרים רבים הלכו בעקבותיו
של אפרון ואימצו שיטה זו .
בדורות האחרונים ניכרת בקרב החוקרים נטייה לתלות את רוב המאפיינים הייחודיים לאגדות
הבבליות במעשי עיבוד של העורכים המאוחרים ובנסיבותיהם ההיסטוריות .כך ניסח את הדברים
ג'פרי רובינשטיין' :אני ...מזהה חלק מן הנושאים והמוטיבים שמופיעים באופן קבוע בסיפורים בבליים
מאוחרים אלה אך לא במקורות מארץ ישראל ,כמצביעים על עניינם המהותי ומצבם התרבותי של
הסתמאים .אלה כוללים ישיבה גדולה של חכמים ...אלימות מילולית ותחרותיות בין החכמים ,ויכוח
דיאלקטי[ ,ו]השפלה בפרהסיא '...ברוח דומה כתבה צביה כפיר‘ :ניתן להעלות השערה ,כי הסיפור
משקף מאבק מנהיגות בין ראש הישיבה לראש הגולה' .
הצעות אלה מצביעות על הדומיננטיות הרבה שיש היום לתפיסה כי למסורות שבתלמוד הבבלי אין
כל ערך היסטורי לגבי התקופות שאותן הן מתארות ,שכן הן נוצרו ,או למצער שובשו ושוכתבו ,כדי
להגיב על סיטואציה היסטורית אחרת לגמרי .גם אם אין להם להציע מצב קונקרטי או מאורע מסוים
שהסיפור מייצג ,יעדיפו החוקרים כל פירוש הרואה בסיפורים אלה השתקפות של התקופה המאוחרת
שבה נערכו ,על פני ניסיון להבינם לאור התקופה ההיסטורית שאותה הם מתארים .כפי שמתברר שוב
ושוב בספר זה ,אין לחשדנות זו בסיס איתן ,ואין היא מועילה במקום שאין היא ניתנת להוכחה .לעומת
זאת ,כשיש מקור מקביל אצל יוספוס ,המתאר סיטואציה היסטורית קדומה ,סביר יותר שכאן יש לחפש
את שורשיו ואת מטרתו של הסיפור הנידון .בשורות הבאות אנסה להראות שגם כלפי סיפורנו כאן
עדיפה הגישה המחפשת את שורשיו במקור הקדום.
אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .141 53
שם ,עמ' .161 5 4
5 5
ראו למשל ,שוורץ ,יוספוס על אגריפס ב ,עמ' ;267קלמין ,בבל היהודית ,עמ' ,249הערה ;1ואף אני ,אילן ,שלי ושלכם,
עמ' .91–90ואולם מחקרנו העלה שאין סימוכין של ממש לטענה זו ,וראו את הנספח בערך הקרע עם הפרושים 5 6
רובינשטיין ,מבוא ,עמ' .9רובינשטיין מתייחס כאן למקבילות בין ספרות חז"ל שמקורה בארץ־ישראל לזו המתועדת 57
בתלמוד הבבלי ,אך דבריו תקפים גם לגבי מקורותיו הארץ־ישראליים של יוספוס.
כפיר ,ינאי המלך ושמעון בן שטח ,עמ' ;94וראו גם קלמין ,החכם ,עמ' ,67–65הטוען טענה דומה על מטרתו של
סיפור זה.
369
