Page 389 - josephus volume one
P. 389

‫ןליא לט‬

                                                   ‫תרגום‬                                                        ‫בבלי‪ ,‬בבא בתרא‬
                                                                               ‫‪ 18‬אמ' לי'‪ :‬כתי'‪' :‬גם במדע' מלך אל תקלל' (קה' י ‪.)20‬‬
                      ‫אמר לו (בבא)‪ :‬כתוב ‪ּ‘ :‬גַם ּ ְב ַמּ ָד ֲעָך‬
                           ‫ֶמלְֶך ַאל ּ ְת ַקּלֵל' (קהלת י ‪.)20‬‬                ‫‪ 19‬אמ' ליה‪ :‬הני מילי‪ ,‬מלך‪ .‬האי עבדא {לאו‬
                                                                                         ‫מלך‪/‬הדיוט‪/‬מלך הדיוט} הוא‪6.‬‬
         ‫אמר לו (הורדוס)‪( :‬בפסוק) מדובר ב'מלך'‪ .‬וזה‬
       ‫(הורדוס) הוא עבד {לא מלך‪/‬הדיוט‪/‬מלך הדיוט}‪.‬‬                              ‫אמ' לי'‪ :‬לא יהא אלא עשיר‪' :‬ובחדרי משכבך אל‬                  ‫‪20‬‬
                                                                                ‫תקלל עשיר' (שם)‪ .‬ולא יהא אלא נשיא‪ .‬והכתי'‪:‬‬
          ‫(אמר לו בבא)‪ :‬ו‌(אף אם לא) יהיה אלא עשיר‪,‬‬
         ‫(כתוב שם)‪ּ‘ :‬ו ְב ַח ְדֵרי ִמׁ ְשּכָ ְבָך ַאל ּ ְת ַקּלֵל ָעׁ ִשיר'‪.‬‬             ‫'ונשיא בעמך לא תאו' ' (שמ' כב ‪.)27‬‬

           ‫‌ו(אף אם) לא יהא אלא נשיא‪ ,‬כתוב (בתורה)‪:‬‬                            ‫‪ 21‬בעושה מעשה עמך‪.‬‬
                 ‫‘ ְונָׂשִיא בְעַּ ְמָך ֹלא ָת ֹאר' (שמות כב ‪.)27‬‬
                                                                               ‫‪ 22‬אמ'‪ :‬מסתפינא מיניה‪ .‬דלמא אזל?י? אמרי ליה‬
                 ‫(אמר לו הורדוס‪ :‬פסוק זה בספר שמות‬
                        ‫מדבר במי) שעושה מעשה עמך‪.‬‬                              ‫‪ 23‬השתא מיה' ליכא איניש גבן‪.‬‬

             ‫אמר (לו בבא)‪ :‬חושש אני ממנו‪ ,‬שמא ילכו‬                             ‫‪ 24‬אמ' ליה‪' :‬כי עוף השמי' יוליך את הקול' (קה' י ‪.)20‬‬
                  ‫ויאמרו לו (להורדוס‪ ,‬שקיללתי אותו)‪.‬‬
                                                                               ‫‪ 25‬אמ' ליה‪ :‬אי הוה ידענא דצניעיתו כולי האי לא הוה‬
                       ‫(אמר לו הורדוס‪ ):‬עכשיו הרי אין‬                                ‫עבידנא הכי‪ .‬השתא מאי תקנתי' דההוא גבר?‬
                            ‫איש עמנו (שילך ויאמר לו)‪.‬‬
                                                                               ‫‪ 26‬אמ' ליה‪ :‬הוא כיבה אורו של עולם‪,‬‬
                   ‫אמר לו (בבא‪ :‬הרי כתוב גם)‪ּ‘ :‬כִי עֹוף‬                             ‫ילך ויעסוק באורו של עולם‪.‬‬
                  ‫ַהּׁ ָש ַמ ִים יֹולִיְך ֶאת ַהּקֹול' (קהלת י ‪.)20‬‬
                                                                               ‫הוא כיבה אורו של עולם‪ ,‬רבנן‪ ,‬דכתי'‪' :‬כי נר מצוה‬             ‫‪27‬‬
‫אמר לו (הורדוס)‪ :‬אילו ידעתי שצנועים אתם (החכמים)‬
 ‫כל כך‪ ,‬לא הייתי עושה כך (כלומר‪ ,‬הורג את החכמים)‪.‬‬                              ‫ותורה אור' (מש' ו ‪ ,)23‬יעסוק באורו של עולם‪ ,‬בי'‬
                                                                                      ‫המק'‪ ,‬כ'‪' :‬ונהרו אליו כל הגוים'‪( 7‬יש' ב ‪.)2‬‬
    ‫עכשיו מהי תקנתו של אותו האיש (כלומר הורדוס)?‬
                                                                               ‫איכא דאמ'‪ :‬הכי אמ' ליה‪ :‬הוא כיבה עינו של עולם‪,‬‬              ‫‪28‬‬
               ‫אמר לו (בבא)‪ :‬הוא כיבה אורו של עולם‪,‬‬                                ‫ר?בנן‪ ,‬דכ' בהו‪' :‬והיה אם מעיני העדה' (במ' טו‬
                           ‫ילך ויעסוק באורו של עולם‪.‬‬                               ‫‪ ,)24‬ילך ויעסוק בעינו של עולם‪ ,‬בית המקדש‪,‬‬
                                                                                      ‫דכ' ביה‪' :‬הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם‬
        ‫הוא כיבה אורו של עולם‪ ,‬החכמים‪ ,‬כפי שכתוב‪:‬‬                                      ‫מחמד עיניכם ומחמל נפשכם' (יחז' כד ‪.)21‬‬
           ‫‘ּכִי נֵר ִמ ְצוָה ְותֹוָרה אֹור' (משלי ו ‪ ,)23‬יעסוק‬

         ‫באורו של עולם‪( ,‬שהוא) בית המקדש‪‌ ,‬ש(עליו)‬
            ‫כתוב‪‘ :‬וְנָ ֲהרּו ֵאלָיו ּכָל ַהּגֹויִם' (ישעיהו ב ‪.)2‬‬

      ‫יש אומרים‪ :‬כך אמר לו‪ :‬הוא כיבה עינו של עולם‪,‬‬
‫החכמים‪ ,‬שכתוב עליהם‪ְ ' :‬ו ָה ָיה ִאם ֵמעֵינֵי ָהעֵ ָדה נֶ ֶעׂ ְשתָה'‬

   ‫(במדבר טו ‪ ,)24‬ילך ויעסוק בעינו של עולם‪( ,‬שהוא)‬
   ‫בית המקדש שכתוב בו‪ִ ' :‬הנְנִי ְמ ַחּלֵל ֶאת ִמ ְקּ ָדׁשִי ּגְאֹון‬
  ‫עֻּזְכֶם ַמ ְח ַמד עֵינֵיכֶם ּו ַמ ְח ַמל נַ ְפׁ ְשכֶם' (יחזקאל כד ‪.)21‬‬

                                                              ‫בסוגריים המסולסלים יש חילופי נוסח משמעותיים‪ .‬לפירוט ראו באפרט למטה‪.‬‬          ‫	‪6‬‬
‫בכ"י וט‪ ,‬במקום פסוק זה‪ ,‬הבא לאשש את היות בית המקדש אורו של עולם‪ ,‬מופיע הפסוק‪' :‬והלכו גויים לאורך' (ישעיהו ס ‪ .)3‬ברור שפסוק‬                 ‫‪	7‬‬
‫זה הוא 'תיקון' של מעתיק‪ .‬השימוש בפסוק 'ונהרו אליו כל הגויים' כדי להוכיח שבית המקדש הוא אור‪ ,‬מושפע מן הארמית‪ ,‬שבה 'נהר'‬
‫זהה ל'האיר' העברי‪ .‬המעתיק המלומד תיקן את הארמיזם שמצא על ידי הפניה לפסוק 'הלכו גוים לאורך' כיוון שכאן אכן 'אורך' מייצג‬
‫את האור‪ .‬הבעיה עם פסוק משני זה היא שהוא‪ ,‬שלא כמו הפסוק המקורי‪ ,‬איננו נמצא בסמיכות לאזכור בית המקדש‪ ,‬והשימוש בו גורם‬

                                                                                                             ‫למדרש הפסוק לאבד את משמעותו‪.‬‬

                                                                                                                                               ‫‪378‬‬
   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394