Page 426 - josephus volume one
P. 426
סודרוה ימיב םשגה סנ
חלקה האחרון של הדרשה ,שבה מסופר מעשה נוסף מימי הבית השני .מטרתו של מעשה זה להוכיח
ש'בעתם' פירושו דווקא 'בלילי שבת' (או אולי 'מלילי שבת ללילי שבת') .כאן מייחס הספרא את
התממשות הברכה שבפסוק לימי מלכותה של המלכה החשמונאית שלמציון ועוזרה הנאמן שמעון בן
שטח .ואולם במקום אחר הראיתי שהגרסה בספרא היא משנית ומתבססת על גרסה קדומה יותר,
המצויה בספרי דברים מב (עמ' ,)89ובה נאמר רק' :רבי נתן אומר[":ונתתי מטר ארצכם] בעתו" (דברים
יא יד) מלילי שבת ללילי שבת כדרך שירדו בימי שלמצו המלכה' .מסורת זו דורשת פסוק מספר דברים,
ולא מספר ויקרא ,ומייחסת את הנס לימי שלמציון המלכה בלבד .באותו מקום גם טענתי שהורתה של
מסורת זו בימי הבית השני ,כחלק מן הפולמוס הפרושי עם חברי כת מדבר יהודה ,שהיו עוינים את
החשמונאים בכלל ואת המלכה בפרט .ועוד הערתי ,שהמסורת המהללת את ימי המלכה סותרת את
רוח מדרש ספרי דברים שבו שובצה ,שכן המדרש מתנגד עקרונית לשלטונן של מלכות (ספרי דברים קנז
[עמ' .)]208משמע ,מדובר במסורת פרושית ששרדה מימי הבית ושובצה לימים בתוך ספרי דברים .
כדי להוכיח את טענתו ש'בעתם' פירושו 'בלילי שבת' ,נטל עורך הספרא את המסורת העתיקה על
המלכה הפרושית (שלפיה גשמים בעתם פירושו מ'ערב שבת לערב שבת' ולאו דווקא 'בלילי שבת'),
ובמקום להביאה כמות שהיא ,הוסיף למלכה בן לוויה -את שמעון בן שטח .גם מעשה זה יש בו
משום הוכחה שהעורך לא היה ממש מודע למאורעות ימי הבית השני עצמם .הוא כבר לא ידע שהמלכה
שלמציון הייתה תומכת נלהבת של הפרושים ,שקשרו אליה ולאישיותה את נס הגשם ,והעדיף לצרף לה
חכם ידוע מהמשנה (אבות א ,ח) ,כמי שבעבורו ירדו הגשמים 'בעתם' .היות שזהו המקור הקדום ביותר
שבו נזכרת המלכה שלמציון יחד עם שמעון בן שטח ,אפשר אולי להציע שהקישור ביניהם בספרא נעשה
בהסתמך על המשנה ,תענית ג ,ח ,המספרת על נס הגשמים שאירע בימי חוני המעגל .מכיוון שבאותו
מאורע נכח שמעון בן שטח ואף נזף בחוני על מעשיו ,צירף בעל הספרא מאורע למאורע וסבר שהגשמים
שירדו בימי שלמציון המלכה הם הם הגשמים שירדו בימי חוני.
יוצא אפוא שבעל הספרא התעניין אך מעט בדברי ימי הבית השני ,וכל עניינו במסורות שצירף כאן
יחד היה להוכיח שבמקרה אחד (דהיינו בימי הורדוס) 'בעתם' מתפרש כ'בלילות' ,ובמקרה השני (כלומר
בימי שמעון בן שטח) הוא מתפרש כ'בלילי שבת'.
לעומת זאת ,שיבוץ מסורת זו בבבלי מעניין במיוחד ,שכן הוא מכניס סדר במסורת שקיבל .ראשית,
הוא אכן משבץ את המסורת הזאת במסכת תענית (כג ע"א) ,ממש סמוך לדיונו בסיפור חוני המעגל
(שם) ,ומכאן אישוש לטענתי שייתכן שנס הגשם הובן בשני המקרים כאותו הנס ממש .שנית ,הבבלי
הופך את היוצרות -קודם הסיפור על נס הגשם בימי שמעון בן שטח הקדום ,ורק אחר־כך הסיפור
על נס הגשם בימי הורדוס המאוחר .מכאן עולה שהעורך היה מודע לסדר הזמנים הנכון של הדברים.
לבסוף מציע הבבלי הסבר לשאלה העולה מתוך קריאת הטקסט בספרא ,מדוע יתקיים דווקא בימי
ראו בערך צוואת ינאי. 1 5
אילן ,השתקת המלכה ,עמ' .37–36 16
1 7
שם ,עמ' .71–69 1 8
הקורא המצוי תופס כמובן מאליו וכעובדה ידועה את הקשר בין שלמציון לשמעון בן שטח .ואולם כאן המקום להדגיש
שמקור זה בספרא הוא הראשון ,ואף היחיד בספרות התנאית ,שקושר שני אישים אלה יחד .רק התלמוד הבבלי סבור 19
שהיו אח ואחות -ברכות מח ע"א .וראו ספראי ,בימי הבית ,עמ' .178–177
ראו בערך מלחמת האחים החשמונאים.
415
