Page 446 - josephus volume one
P. 446

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

                                                               ‫המאורעות‬  ‫קדמ' יז‬  ‫מלח' א‬
                                       ‫האבל במקדש על יהודה ומתתיהו‬       ‫‪207–206‬‬      ‫‪7–5‬‬
                                                                         ‫‪212–209‬‬      ‫‪9–8‬‬
                                          ‫ארכלאוס נושא ונותן עם ההמון‬    ‫‪214–213‬‬       ‫‪10‬‬
                             ‫המשך האבל על יהודה ומתתיהו בזמן הפסח‬        ‫‪218–215‬‬
                                                                         ‫‪249–219‬‬   ‫‪13–11‬‬
                                                       ‫טבח בבית המקדש‬              ‫‪37–14‬‬
                             ‫המאבק על ירושת הורדוס אצל הקיסר ברומא‬

‫מטבלה זו עולה שבקדמוניות חזר יוספוס וסיפר את מה שכבר מסר במלחמת באותה המתכונת‪ .‬הוא‬
‫לא שינה את הרצף הכרונולוגי‪ ,‬אלא הוסיף שלוש חטיבות משנה‪ ,‬שסומנו בטבלה באות אחרת‪ :‬ייסוד‬

           ‫מושבה צבאית בבשן; סירוב הפרושים להישבע אמונים להורדוס; מינויו של יוסף בן אילם‪   .‬‬
‫נתבונן בשני הסיפורים שסומנו בהבלטה בטבלה ונבחין שהם נראים נטע זר בתוך תיאור תככי החצר‬
‫בבית הורדוס סמוך למותו‪ ,‬שכן אין הם קשורים לתככים האלה‪ .‬הם משולבים ממש באותו מקום ברצף‬
‫הן במלחמת א והן בקדמוניות יז‪ .‬האחד מתאר כיצד הסירו קנאים יהודים את הנשר שקבע הורדוס‬
‫מעל שער בית המקדש‪ ,‬כיצד נתפסו וכיצד ענש אותם על כך המלך בשרפתם חיים (מלח' א ‪;655–648‬‬
‫קדמ' יז ‪ .)163–149‬בראשית ספר ב של מלחמת היהודים אנו למדים שלאחר מות הורדוס הרשו היהודים‬
‫לעצמם להתאבל על חכמים אלה‪ ,‬ואבל זה אף גרר מהומות דמים בבית המקדש (מלח' ב ‪ ;10 ;7–5‬קדמ'‬
‫יז ‪ .)214–213 ;207–206‬בסיפור השני מדווח כיצד כלא הורדוס את נכבדי היהודים בהיפודרום ביריחו‬
‫וציווה שבמקרה שימות יש להוציאם להורג כדי לגרום לאבל גדול בקרב העם (מלח' א ‪ ;660–659‬קדמ'‬
‫יז ‪ .)187–185‬לאחר מותו שחררו אחותו שלום ובעלה אלכסס את הנכבדים ושילחום לבתיהם (מלח'‬
‫א ‪ ;666‬קדמ' יז ‪ .)193‬שילובם של שני אירועים אלה ברצף זהה בשני החיבורים ‪ -‬בשניהם בא האחד‬
‫(מעשה הנשר) לאחר תיאור מחלתו של הורדוס ושינוי צוואתו‪ ,‬ולפני התיאור של התפתחות המחלה‪.‬‬
‫הסיפור השני (המזימה ומעצר הנכבדים) בא בשני הספרים לאחר תיאור השלב השני של המחלה ולפני‬
‫מעשיו של הורדוס עד מותו ממש‪ .‬בשניהם מסופר על שחרור החכמים מיד לאחר מות הורדוס‪ .‬בשניהם‬
‫משולבים ספיחי האירועים של הסרת הנשר והאבל על החכמים במהלך תיאור אירועים מאוחרים יותר‪,‬‬
‫לאחר מות הורדוס‪ ,‬בין מעשה אחד של ארכלאוס למשנהו‪ .‬אין ספק אפוא שבמקרה זה כבר עמדו שני‬

                                     ‫הסיפורים הללו לנגד עיניו של יוספוס כשכתב את מלחמת היהודים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתארו את המאורעות שהובילו למותו של הורדוס היה יוספוס תלוי בוודאות בכתביו של‬
‫ניקולאוס מדמשק‪ .‬מן הראוי לשאול אפוא‪ ,‬האם שני סיפורים אלה‪ ,‬שבהם אנו מעוניינים כאן‪ ,‬מוצאם‬

   ‫גם כן בכתבי ניקולאוס? אם נבחן אותם בהקשרם‪ ,‬נראה שלכל אורכם הם פורעים את רצף הדיווח‪:‬‬

            ‫‪ 1	 2‬על ייסוד המושבה בבשן ראו בנספח לערך זה‪ .‬על סירובם של הפרושים להישבע להורדוס ראו בערך תולדות הורדוס‬
                                                            ‫וביבליוגרפיה שם‪ .‬על התוספת השלישית ראו בערך יוסף בן אילם בכרך זה‪.‬‬

‫‪435‬‬
   441   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451