Page 143 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 143
במבחן הנהגה ׀ 139
העות'מאנית ,משה הלוי ,אסר לקרוא או לתמוך בעיתון זה ונימק זאת באיסור
מן התורה ,ואילו בקיש לא התערב — והעיתון המשיך להופיע62.
עד לקונגרס הציוני הראשון בבאזל ,ביולי ,1897נוסדו בבולגריה שמונה
עשרה אגודות ציוניות וכן 'ועד ציוני מרכזי' בראשותו של בלקובסקי .בדצמבר
1898התכנסה בפלובדיב ועידת היסוד של ההסתדרות הציונית בבולגריה,
והשתתפו בה ארבעים ואחד נציגים .בקיש היה אחד מהם ,אבל באותה העת
כבר לא כיהן כרב ראשי זמני63.
פרסיאדוצ'ו בקיש — רב ראשי זמני ,ציוני ונוטבל
פרסיאדוצ'ו בקיש היה נוטבל בעל אמצעים והוא סירב לקבל תשלום על
שירותיו לקהילה .בין היתר ,הוא החליף את הרב אלמוזנינו עד לבואו של
ד"ר דנקוביץ' וכיהן בתפקידי אב בית הדין של סופיה ,ראש השוחטים וחזן
בבית הכנסת של הרומניוטים .לאחר ייסוד המדינה הבולגרית גילה עניין
מיוחד בהחדרת החינוך המודרני לבתי הספר של סופיה 64.תמיכתו הפומבית
של בקיש בתנועה הציונית בראשית דרכה תרמה רבות להפצת הרעיון הציוני
בבולגריה .מעמדו הבכיר בממסד הדתי העניק לתנועה לגיטימציה ,במיוחד
לאחר שסירב לקבל את עמדתו האנטי־ציונית של הרב הראשי באימפריה
העות'מאנית .בשל היותו בעל אמצעים הרשה לעצמו לנהל מדיניות עצמאית,
שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם דעתם של הנוטבלים בהנהגה.
דרכו הייחודית של בקיש חוללה משבר בקהילה ביוני ,1897כאשר אישר
את בקשתה של הקהילה האשכנזית בסופיה להתארגן כקהילה עצמאית ,למרות
התנגדותו של היו"ר הזמני של הקונסיסטוריה ,נסים פרחי 65.הדבר לא עבר
בשתיקה .בקיש סירב לקבל את דעתם של אלה שמינו אותו והיחסים ביניהם
הגיעו לכדי משבר אמון .בעקבות זאת הוצע התפקיד ליצחק שאלוניקיו,
הרב של רוסה ,והוא הביע את הסכמתו .הקונסיסטוריה הודיעה על כך לכל
הקהילות בנסיכות ,ובאוגוסט 1897פנתה לשר הדתות בבקשה שיאשר את
המינוי' .איל אמיגו דיל פואיב'לו' בירך על ההחלטה האמיצה ,אולם בסופו של
62ארדיטי ,ראויים ,א ,עמ' .180-165
6 3קשלס ,קורות ב ,עמ' .308ראו גם :איל דיאה 4 ,בדצמבר .1898
64תג'ר א' ,עמ' .63
6 5ארדיטי ,ראויים ,א ,עמ' .32-29
