Page 246 - Tel Hai Book
P. 246

‫‪  244‬מולי ברוג‬

‫תל חי זכתה למעמד דומה כבר עשר שנים קודם לכן‪' .‬היינו עולי רגל למקום‬
‫קדוש ויקר לנו'‪ ,‬העידו על עצמם מטיילים מראשון לציון (‪ .)1.4.1926‬אלא‬
‫שלהבדיל ממצדה‪ ,‬כאן עמדו המבקרים מול קבריהם של הגיבורים‪ ,‬שהיו בעלי שם‬
‫ופנים (בחלקם)‪ ,‬ובחדר שבו נשפך דמם‪ .‬עובדות אלה העצימו מאוד את תגובתם‬
‫הרגשית‪ .‬הדברים נכתבו מפורשות בספר המבקרים‪' :‬זכיתי סוף סוף אחרי שנים‬
‫רבות של נדודים וגילגולים לדרוך ברגלי על המקום הקדוש הזה שנקדש ע"י‬
‫טרומפלדור וחבריו‪ ,‬בשפכם את דמם בהגנתם על כבודו של עם ישראל וארצו'‪,‬‬
‫כתב משה בן‪-‬מנחם (‪ ,)31.8.1927‬וא' מילשטיין מנס ציונה תיאר את החוויה‬
‫הדתית שעבר (‪' :)23.4.1927‬הנני כולי רועד למראה המקום הקדוש הזה‪ .‬זכיתי‬
‫סוף סוף להמצא כאן במקום שעמדו עד טפת דמם האחרונה גבורי תל‪-‬חי‪ .‬אתה‬

                               ‫טרומפלדור סמל הגבורה וההתמסרות בתחית העם'‪.‬‬
‫במטרה להבין את מעמדו התרבותי החשוב של הביקור במקום שבו התרחש‬
‫'הקרב' ובקברם של אנשי תל חי ואת הרושם שהותיר על המטייל‪ ,‬מובא כאן‬
‫תיאור המסע לתל חי בי"א באדר תרפ"ח (‪ ,)1928‬לציון יום השנה השמיני לאירוע‬
 ‫והראשון של תנועת בית"ר בארץ ישראל‪ ,‬עליו יש לנו תיעוד גם בספר המבקרים‪:‬‬

‫כחמישים צעירים 'עולי רגל' לקבר הגבורים של תל‪-‬חי [מתל אביב‪ ,‬חיפה‬
‫וירושלים]‪ ]...[ .‬בשעה אחת עשרה בלילה יצאו 'עולי הרגל' מירושלים‬
‫לתל‪-‬חי בשלש מכוניות גדולות (בירושלים נוספו עוד עולים) דרך שכם‪,‬‬
‫עיר יזרעאל [עפולה]‪ ,‬וטבריה‪ .‬בעיר גנים (ג'נין) נתעכבה החבורה בשלוש‬
‫בלילה לחצי שעה לנוח ולהתחמם בבית הקפה הערבי‪ ,‬שהיה פתוח עוד‬
‫מחמת חג הראמאדן‪ .‬במעגל 'הורה' שנערך בבית הקפה רקדו גם אחדים‬
‫מן הערבים [‪ ]...‬בשמונה וחצי נכנסו האוטומובילים לחצר ההיסטורית‬
‫של תל‪-‬חי [‪ ]...‬ובתשע וחצי התחילה 'העליה לרגל' לקברות הקדושים‬
‫שבדרך בין תל‪-‬חי וכפר גלעדי‪ .‬חברי 'ברית טרומפלדור' שהלכו בסדר‬
‫צבאי אחרי נושאי הדגל וזר הפרחים הסתדרו בעיגול מסביב לארבעת‬
‫הקברים של יוסף טרומפלדור וחבריו המכוסים גלי אבנים ונשקפים אל‬
‫פני החרמון שהבריק [‪ ]...‬לאחר שהדגל הורד למחצה על קברו של יוסף‬
‫טרומפלדור קרא אחד מחברי הגדוד (אברהם שקליארו) את 'יזכר' [שחיבר‬
‫ברל כצנלסון] ואת ההספד של זאב ז'בוטינסקי על חללי תל‪-‬חי‪ .‬המפקד‬
‫הראשי של 'ברית טרומפלדור' מנחם ארבר‪ ,‬פנה אליהם בדברים חמים [‪]...‬‬
‫להמשיך את המסורת של גבור האומה‪[ ]...[ .‬לאחר הנחת הזר ותקיעת‬
‫החצוצרה] החבורה ירדה שוב לתל‪-‬חי‪ ,‬בקרה בעליה ששם נהרגו על ידי‬

‫‪Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition, Chicago,‬‬
                                                                  ‫‪IL 1995, pp. 44–45, 63–65‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251