Page 316 - Tel Hai Book
P. 316

‫‪  314‬סמדר סיני‬

                                      ‫היעלמותן של הנופלות ממיתוס תל חי‬

‫מיתוס תל חי התעצב והתגבש בשנות השלושים כיום חג לאומי‪-‬חילוני שהתאפיין‬
‫בעלייה השנתית לרגל לתל חי ביום י"א באדר‪ ,‬של תנועות הנוער הארץ‪-‬‬
‫ישראליות‪ ,‬שאמצו אותו כמשנתן החינוכית‪ 100.‬עם הקמת המצבה להנצחת שמונת‬
‫נופלי תל חי בדמות פסל 'האריה השואג' בשנת ‪ ,1934‬הלך והצטמצם מקומן‬
‫הייחודי של הנשים במיתוס‪ ,‬ומעטות היו ההתייחסויות אליהן כמי שנפלו ראשונות‬

                                                                  ‫בהגנה על היישוב‪.‬‬
‫הצבתה של האנדרטה לזכר הנופלים הטמיעה את הנופלות בקבוצה של חללי‬
‫תל חי‪ ,‬והן לא היו עוד מיוחדות‪ .‬לדברי יעל גילעת‪ ,‬אנדרטה היא 'הנכחה חזותית‬
‫של מערכת סמלים בעלי משמעות המאזכרים אירוע היסטורי'‪ 101.‬תפקידה החברתי‬
‫של אנדרטה הוא יצירת זיקה בין המיתוס לחיי היום‪-‬יום‪ .‬זיקה זו מתגלמת ביצירת‬
‫טקסים ה'מחיים' את האנדרטה מחדש‪ .‬קברים ואנדרטאות משמשים תזכורת‬
‫חזותית לאדמה שקודשה בדם ולמחויבות המצפונית הנובעת מקורבנם‪ 102.‬כבר‬
‫בכתב המינוי של הוועדה שהוקמה ליצירת האנדרטה נקבע כי תוקם 'מצבה‬
‫לחללי תל חי יוסף טרומפלדור וחבריו'‪ 103.‬כלומר הנופלים זוהו כ'טרומפלדור‬
‫וחבריו'; אין אזכור לנשים‪ .‬הן נבלעו בתוך קבוצת השייכות הגברית‪ :‬חבריו‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1928‬שלחה הוועדה את המכרז ליצירת פסל לארבעה ַפסלים‪ :‬בוריס שץ‪,‬‬
‫חנה אורלוף‪ ,‬בתיה לישנסקי ואברהם מלניקוב‪ ,‬שזכה בו‪ .‬הפסל שיצר מלניקוב‬
‫מתאר אריה שואג הפונה מזרחה ורובץ על רגליו הקדמיות על בסיס האנדרטה‪.‬‬
‫הפסל נחצב מאבן מונוליטית דמוית שיש‪ ,‬והוא מתאר פסל אלילי מזרחי קדמון‬
‫המייצג אקטיביזם לאומי ועמידה גאה על משמר הגליל‪ 104.‬אף שברור שהאריה‬
‫הוא סמל לגבריות לוחמנית עוצמתית‪ ,‬דמותו נבחרה לייצג את הגברים והנשים‬
‫שנפלו על הגנת הגליל‪ .‬הכללתן של דראכלר וצ'יזיק בפסל האריה השואג היא‬

‫‪ 	100‬מ' זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪ :‬זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות‬
                                                   ‫היהודית‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.264–263‬‬

‫‪ 	101‬י' גילעת‪' ,‬אומנים כותבים מחדש את המיתוס‪ :‬אנדרטת אלכסנדר זייד והיצירות שבאו‬
                                       ‫בעקבותיה'‪ ,‬ישראל‪ ,)2005( 8 ,‬עמ' ‪ 119‬והערה מס' ‪.1‬‬

‫‪ 	102‬ד' בר‪ ,‬אידאולוגיה ונוף סמלי‪ :‬קבורתם בשנית של אנשי שם יהודיים באדמת ארץ ישראל‬
‫‪ ,1967–1904‬ירושלים ‪ ,2015‬עמ' ‪ ;15‬מ' עזריהו‪' ,‬זיכרון בנוף‪ :‬האנדרטאות הסמויות מן העין —‬

                                              ‫שלושה מקרים'‪ ,‬קתדרה‪ ,)2013( 150 ,‬עמ' ‪.214‬‬
‫‪ 	103‬הוועדה כללה נציגים מהוועד הלאומי‪ ,‬ההנהלה הציונית‪ ,‬הסתדרות העובדים ובא כוחו של‬
‫הלורד מלצ'ט‪ .‬ראו‪ :‬נ' שלו‪-‬כליפא‪' ,‬תבנית נוף מולדתה‪ ,‬האנדרטות של בתיה לישנסקי'‪,‬‬
‫א' שילר וג' ברקאי (עורכים)‪' ,‬ובדמם הבוקר יעלה'‪ :‬זיכרון והנצחה בישראל‪ ,‬אריאל‪,‬‬

                                                             ‫‪ ,)2005( 172–171‬עמ' ‪.159–158‬‬
‫‪ 1	 04‬ג' עפרת‪ ,‬על הארץ‪ ,‬ירושלים ‪ ,1994‬עמ' ‪ ;985–982‬א' שמיר‪ ,‬הנצחה וזיכרון‪ ,‬תל אביב תשנ"ז‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.24–22‬‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321