Page 457 - Tel Hai Book
P. 457

‫מיתוס תל חי מה ֶזמר העברי של שנות העשרים ועד ההיפ‪-‬הופ של שנות האלפיים  ‪455‬‬

               ‫פועלו המוזיקלי של יהודה שרת וחלקו בעיצוב מיתוס תל חי‬

‫משמעותם של שירי תל חי התבטאה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא רק בטקסטים ובלחנים ובמספרם‬
‫הרב של השירים שנכתבו‪ ,‬אלא אף במעמדו של ה ֶזמר המבוצע בעיצובם של‬

                                                ‫אירועי זיכרון ובמתן משמעות להם‪.‬‬
‫חשיבותו הרבה של הזמר בתרבות ובחברה של היישוב והמדינה התבטאה בין‬
‫היתר במקום הבולט שהיה לביצוע מקהלתי וסולני של שירים ויצירות מוזיקליות‬
‫ושל מוזיקה אומנותית בטקסים‪ ,‬בחגיגות ובאירועים שונים‪ ,‬הן ממלכתיים הן‬
‫אזוריים וקהילתיים‪ ,‬במערכת החינוך ובמיוחד בקיבוצים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לזמר ולאופני‬
‫ביצועו הייתה חשיבות מעבר לכך להבנייתו ולעיצובו של שיח ערכי ופוליטי‬
‫ששאב את מקורו מהעבר הרחוק והקרוב ושימש כלי להקניית ערכים לאומיים‪.‬‬

               ‫אירועי תל חי ודמותו של טרומפלדור היו חלק משמעותי משיח זה‪.‬‬
‫דמות מרכזית בהבניה זו היה המוזיקאי יהודה שרת מקיבוץ יגור‪ .‬שרת היה‬
‫מהמלחינים הבולטים ביותר של שירי ארץ ישראל עד שנות השישים‪ ,‬תקופה שבה‬
‫נכתבו רבים מהשירים בידי יוצרים בהתיישבות העובדת בכלל ובקיבוצים בפרט‪51.‬‬
‫הוא החל את דרכו המוזיקלית ככנר ומאוחר יותר היה למלחין‪ ,‬למנצח וליוצר‬
‫של מסורות מוזיקליות שהמרכזית שבהן הייתה סדר הפסח של יגור‪ .‬לשרת היה‬
‫מקום בולט ביצירת טקסי הזיכרון של י"א באדר בתל חי ובמקומות אחרים‪ ,‬כאשר‬

                                                        ‫המוזיקה הייתה לב הטקסים‪.‬‬
‫שרת לא הסתפק בביצוע שירים בשולי אירועים ולא ראה במוזיקה ליווי‬
‫ותוספת לעיקר‪ .‬מבחינתו המוזיקה — ובייחוד המוזיקה המקהלתית — הייתה‬
‫האמצעי המשמעותי ביותר להבעה ערכית‪ .‬הוא אף ראה חשיבות בכתיבה ובביצוע‬
‫אומנותיים‪ ,‬מעבר לביטוייה העממיים של המוזיקה כגון מוסד השירה בציבור‪.‬‬
‫אך יותר מכך‪ ,‬נדמה שהוא עשה שימוש במוזיקה המקהלתית במשמעות מעין‬

                                          ‫רליגיוזית לשם העמקת המסרים בטקסים‪.‬‬
‫על פועלו המוזיקלי של שרת בהקשר לי"א באדר אפשר ללמוד מחוברות‬
‫מוזיקה לטקסים שערך והוציא לאור החל בשנות העשרים ואילך‪ ,‬וכן מתיעוד‬
‫אירועי מוזיקה שונים בעיתוני קיבוצים ובעיתונות הארצית‪ .‬בעיתון המקומי של‬
‫קיבוץ יגור‪' ,‬יומן משק יגור' מפברואר ‪ ,1928‬נכתב דיווח על 'נשף י"א באדר'‬
‫בקיבוץ‪ .‬הנשף נפתח בשיר מאת מנדלסון‪' ,‬הטה ארצנו'‪ ,‬בביצוע המקהלה בניצוחו‬
‫של שרת‪ .‬לאחר מכן קראו שני חברי קיבוץ קטעים 'מיומנו של טרומפלדור‬
‫ומדברי ברנר על מאורעות תל חי'‪ ,‬וכן את המסר שיש להיזהר 'שלא להוריד את‬
‫טרומפלדור למדרגה של סמל בלבד שאינו מחויב למעשה ללכת בעקבותיו'‪ .‬לאחר‬
‫מכן המשיכה המקהלה ב'שירי הגות ותוגה'‪ .‬הנשף נמשך בקטעי קריאה ושירים‬

                 ‫‪ 	51‬אלירם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ ;35–34‬סרוסי ורגב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.83‬‬
   452   453   454   455   456   457   458   459   460   461   462