Page 482 - Tel Hai Book

‫‪ 480‬ענת קדרון ומיכאל אזבנד‬

‫הדירקטוריון‪ ,‬כללה תוכנית להקמת כפרי עבודה בגליל ההררי‪ ,‬אולם רק מיעוטם‬
‫היה באזור הגליל העליון‪ 16.‬התנועות המיישבות‪ ,‬הקיבוצית ותחילה גם המושבית‪,‬‬
‫התנגדו להקמת כפרי עבודה (וליישוב עולים במושבי עולים באופן כללי) מטעמים‬

‫שונים‪ ,‬וממילא לא ראו בהקמת כפרים אלה חיזוק האזור אלא החלשתו‪17.‬‬
‫בשנת ‪ 1953‬נקבעה מדיניות יישובית וקרקעית והגליל העליון מצא עצמו‬
‫מחוץ לאזורי העדיפות בהתיישבות‪ 18.‬בעשור הראשון גברו השיקולים של הנהגת‬
‫חקלאות אינטנסיבית‪ ,‬תפיסת קרקעות ערביות שננטשו ופיזור אוכלוסין על‬
‫השיקולים הביטחוניים של חיזוק הגבולות‪ .‬לוי אשכול‪ ,‬ראש המחלקה להתיישבות‬
‫חקלאית של הסוכנות‪ ,‬דגל במדיניות של יישוב העמקים והמישורים‪ .‬בן‪-‬גוריון‬
‫ראה חשיבות ביישוב ה ְספר‪ ,‬אבל היה מעוניין במיוחד ביישוב הנגב‪ .‬הדמות‬
‫המרכזית שראתה חשיבות ביישוב חבלי ההר היה יוסף ויץ‪ ,‬אבל בביצוע תוכניות‬
‫ההתיישבות הוא פנה תחילה לחבל עדולם (‪ )1957‬ומאוחר יותר להתיישבות‬
‫הגושית בלב הגליל והגליל המערבי ההררי‪ ,‬ולא לאצבע הגליל‪ 19.‬ב‪ 1968-‬החמיר‬
‫המצב הביטחוני בגבול לבנון‪ ,‬אבל גם אז נאלצו יישובי האזור להתמודד על‬
‫תשומת לב המוסדות המיישבים שפנו לאתגר התיישבותי חדש בעקבות מלחמת‬
‫ששת הימים‪ .‬בשנות השישים נוסף למאבק על חיזוק האזור גם מאבק על דגם‬

‫ההתיישבות השיתופית שמעמדה כבר היה בירידה‪.‬‬
‫אפשר לפרש את שימור הזיקה המקומית למיתוס תל חי שמעמדו השתנה‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬ככלי בהתמודדות האזור על תשומת לב ארצית‪ .‬היבט אחד‬
‫של הזיקה המקומית למיתוס היה שימור בכורת הגליל בציון המועד י"א באדר‪.‬‬
‫עד להקמת המדינה נוספו לי"א באדר משמעויות שהחלישו את הזיקה בין המועד‬
‫למקום‪ .‬יום העלייה לביריה‪ ,‬שאותו מציינת בעיקר הציונות הדתית‪ ,‬ויום חגה של‬
‫העיר אילת הוסיפו מקומות למפת הטקסים הישראלית‪ 20.‬הרצון לשוות למועד‬

‫סקירה בעניין כפרי העבודה‪ ,30.5.1950 ,‬אצ"מ ‪.S15/9608-1‬‬ ‫‪ 16‬‬
‫מ' הס אשכנזי‪' ,‬מקומו של יוסף ויץ בעיצוב נופה היישובי של מדינת ישראל בשנים ‪–1949‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫‪1 8‬‬
‫‪ ,'1966‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.130–92‬‬
‫שם‪ .‬באותה שנה הוקם המרכז המשותף לתכנון חקלאי והתיישבותי של משרד החקלאות‬ ‫‪1 9‬‬
‫והמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית‪ ,‬שיהפוך לימים למנהל התכנון החקלאי‬ ‫‪2 0‬‬
‫וההתיישבותי‪ .‬המרכז הגדיר את מטרות התיישבות הכפרית‪ :‬פיתוח חקלאות אינטנסיבית‬
‫שתוכל לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה ותעסוקה למהגרים חסרי הכשרה מקצועית מתאימה‪,‬‬
‫התבססות בקרקע זמינה שהתפנתה בעקבות נטישת הכפרים הערביים ופיזור אוכלוסין‪.‬‬

‫א' רוקח‪ ,‬התיישבות כפרית בישראל‪ ,‬ירושלים ‪ ,1978‬עמ' ‪.16–15‬‬
‫מ' ארן נורדהים‪ ,‬גיבוש המדיניות הקרקעית ההתיישבותית של מדינת ישראל‪ ,‬מאז הקמתה‬
‫ובשנים הראשונות של מנהל מקרקעי ישראל (‪ ,)1965–1948‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה‬

‫העברית בירושלים‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.210‬‬
‫מ' עזריהו‪' ,‬הגיאוגרפיה המיתית של י"א באדר‪ :‬מתל‪-‬חי לביריה ולאילת'‪ ,‬אופקים‬
‫בגיאוגרפיה‪ ,)1997( 47–46 ,‬עמ' ‪ .20–9‬העלייה לקרקע לביריה בשנת ‪ 1946‬כוונה מטעמים‬
‫שונים ליום י"א באדר‪ .‬השלמת כיבוש אילת ביום י' באדר ‪ 1949‬הייתה מקרית‪ ,‬אך שיוכה‬