Page 510 - Tel Hai Book
P. 510

‫‪  508‬יעל זרובבל‬

‫להדהד בתרבות הפופולרית‪ .‬לפיכך חקר התופעה הוא חלק אינטגרלי מהמחקר‬
‫על משמעותו של מיתוס תל חי ועל דמותו של טרומפלדור בתרבות הפופולרית‪.‬‬
‫העיסוק בדמותו של טרומפלדור ברובד התרבות הפופולרית מגלה כי גם כאשר‬
‫הזיכרון הרשמי התקבע בדפוסים מסוימים או כאשר חלה ירידה במעמדו של‬
‫הגיבור כסמל לאומי‪ ,‬דמותו המשיכה לתת השראה ליצירת טקסטים חדשים בעלי‬

                                                                   ‫משמעויות שונות‪.‬‬
‫גילויי הומור מובהקים החלו להופיע בתרבות תנועות הנוער והפלמ"ח בשנות‬
‫הארבעים ובעשורים הראשונים למדינה‪ ,‬עם התגבשות המיתוס בזיכרון הלאומי‪.‬‬
‫בעוד מערכת החינוך הדגישה את המשמעות הסמלית והחינוכית של תל חי ושל‬
‫טרומפלדור‪ ,‬הביטויים ההומוריסטיים בתרבות הנוער העידו על שניות ביחסו של‬
‫הדור הצעיר אל המיתוס‪ .‬גם כאשר בני הדור הצעיר אימצו את ערכי הגבורה‬
‫והאתוס הלאומי הציוני שהוא ייצג‪ ,‬הם חשו ריחוק היסטורי ותרבותי מדמותו‬
‫של טרומפלדור שהשתייך לדור המייסדים שהעלה את מיתוס תל חי‪ .‬מילותיו‬
‫האחרונות‪' ,‬טוב למות בעד ארצנו'‪ ,‬ייצגו את הערכים הפטריוטיים שעיצבו‬
‫את חינוכם ומהלך חייהם של בני הדור הצעיר‪ ,‬אך סיפור הקרב בתל חי שבו‬
‫נשזרה דמות הגיבור לא עמד במבחן הזמן והאתוס האקטיביסטי שהיה קרוב יותר‬
‫לליבם‪ 12.‬הפער בין סיפור הגבורה בתל חי לסיפורי הלחימה והגבורה המאוחרים‬
‫יותר הלך וגדל בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה‪ ,‬במהלך מלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬מבצע קדש ומלחמת ששת הימים‪ ,‬וחיזק את הספקנות לגבי משמעותו‬

                                            ‫'האגדית' של טרומפלדור כגיבור לאומי‪.‬‬
‫בשנות השבעים החל להתרחב הרפרטואר ההומוריסטי הקשור לדמותו של‬
‫טרומפלדור ולמילותיו האחרונות‪' ,‬טוב למות בעד ארצנו'‪ ,‬בד בבד עם סימני‬
‫השקיעה של האתוס הלאומי בחברה הישראלית‪ ,‬בעיקר בקרב האוכלוסייה‬
‫החילונית מהמעמד הבינוני והגבוה‪ .‬בחינה של טקסטים אלה מגלה כי הדיאלוג‬
‫שלהם עם המיתוס נוצר גם ברמה הסגנונית וגם בתוכנם‪ .‬ההסמלה של האירוע‬
‫ההיסטורי בתל חי והבניית דמותו ההרואית של טרומפלדור התאפיינו בשפה‬
‫גבוהה ולעיתים קרובות גם מליצית‪ ,‬ואילו הטקסטים שיידונו במאמר זה‬
‫מתאפיינים בשפה ובסגנון 'נמוכים'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬טקסטים אלה משתמשים במודע‬
‫באסטרטגיית ה' ִעכשּוו'‪ 13,‬שמפקיעה את דמותו ואת אירועי תל חי מהקשרם‬
‫ההיסטורי‪ .‬הניגוד בין השפה הגבוהה של ההנצחה הקנונית לשפה הנמוכה של‬
‫הטקסטים החלופיים וחוסר ההלימה בין האפיונים העכשוויים לתקופה ההיסטורית‬

‫א' שפירא‪ ,‬חרב היונה‪ :‬הציונות והכוח ‪ ,1948–1881‬תל אביב ‪ .1993‬ראו גם מאמרו של יגיל‬              ‫‪1	 2‬‬
                                                                              ‫הנקין בכרך זה‪.‬‬  ‫‪1	 3‬‬

‫על אסטרגיית ה ִעכשּוו ראו‪ :‬י' זרובבל‪' ,‬ה"תנ"ך עכשיו"‪ִ :‬עכשּוו‪ ,‬סטירה פוליטית וזיכרון‬
‫לאומי'‪ ,‬ה' סולומון וא' שנאן (עורכים)‪ ,‬מרקמים‪ :‬תרבות‪ ,‬ספרות‪ ,‬פולקלור‪ :‬ספר לכבוד גלית‬

                   ‫חזן‪-‬רוקם‪ ,‬מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‪ ,‬כח (תשע"ג)‪ ,‬עמ' ‪.788–755‬‬
   505   506   507   508   509   510   511   512   513   514   515