Page 15 - ETMOL_116
P. 15
צים ביחס למספר תושביה של תל' חוף הים בשנות השלושים הגדול .דוחות המצילים מחופי תל'
אביב מלמדים על התפתחות הנוהג
אביב )מדובר ,על אלפי מתרחצים. בין הקהל״ .עוד נאמר במודעת האזה' החברתי״תרבותי הזה משנות ה״20
בשנת ,1933למשל ,הגיע מספר רה ש״המחזה הזה של רבים -גברים ואילך בראי של מספר המתרחצים
המתרחצים לכמה אלפים ,כאשר מספר ונשים המטיילים ברחובות הקרובים
תושביה של תל׳אביב היה באותה שנה לים ,בין הקהל ,בתלבושת אלמנטרית ומספר הטובעים,
כ' 80,000נפש( ,וכן ברור שמספר זאת ,מעורר רגש של בושה וגורם בדוח של המציל בחוף הרחצה בתל'
המתרחצים עלה משנה לשנה כתוצאה להרבה אי נעימות לכל המון המבקרים נורדוי)עד ״הבית האדום״ בית מוע'
מהגידול באוכלוסייתה של העיר. על שפת הים ,שאינם יכולים להשלים צת הפועלים( אריה כץ ,בסוף עונת
משנות ה' 30פעל שירות של ״אוטומו' עם הפקרות כזאת״ .העיריה ביקשה הרחצה של שנת ,1927דווח למפקח על
בילים״ שהוביל משכונות תל׳אביב מקהל המתרחצים המגיע לים מהבית המשטרה העירונית על 56מקרי
השונות לחוף )בעיקר לבתי' ללבוש ״מעל לבגדי הרחצה איזה טביעה באיזור ,בלי שום מקרה מוות.
המרחצאות בנוה׳שלום( .גם מספר מעיל או עביה״ ,והוסיפה :״הננו מבק' בעונת 1926-1925הוא הציל לבדו
תחנות ההצלה ומספר המצילים גדל שים את קהל המתרחצים לא לעשות מטביעה 130רוחצים ,דיווח .דוחות
בהתאם )ב' 1943היו חמישה מצילים כדבר הזה ולא לזלזל במנהגי המוסר מהשנים הבאות להנהלת העיריה
והצניעות ,השוררים בכל העולם נוקבים במספרים גדולים של ניצולים
עובדי העירייה(. מטביעה )בשנת 60 - 1928בערך,
מסתבר ,כי לתיאור הנפוץ של תל' ובפרט בארצות המזרח״. בשנת .(75 - 1929מהדוחות הללו,
אביב המתנכרת לים וחוששת מפני אין נתונים בכל הנוגע לאוכלוסיית ומדוחות מהשנים שלאחר׳מכן ,ניתן
הים ,אין שום יסוד בקשר לרחצה בים. המתרחצים בתקופת המנדאט :כמה ללמוד ,שרבים מהמתרחצים לא ידעו
מה שנכון ,אולי ,למתאר ולרחובות מהם היו תושבי תל׳אביב וכמה מהם לשחות ,ולא הקפידו על כללי הזהי'
באו לחוף מיישובים סמוכים .בכל רות .מהדוחות עולה שביום רגיל שחו
אינו נכון בכל הנוגע לאנשים. מקרה ,מדובר במספר גדול של מתרח' בימה של תל׳אביב מאות מתרחצים,
ואילו בשבתות שחו בו אלפים .דוח
משנת 1930נוקב במספר של אלף
מתרחצים בימי חול ,ואילו מספרם
בשבת ובימי חגים מגיע לכמה אלפים.
הדוח משנת 1932מדבר על ׳אלפי איש
)ה(נוהרים בעונת הרחצה לעירנו׳,
ואילו הדוח משנת 1934מוסר כי
׳הנסיון של 5השנים האחרונות מלמד
כי מספר המתרחצים בחורף הולד
ומתרבה משנה לשנה׳ .בשנת 1937
נמסר על דוחק רב סביב שתי תחנות
הצלה ועל ״יער של אנשים״ הממלא
את החוף.
ואכן ,עירית תל׳אביב פירסמה
מודעות אזהרה למתרחצים ״לבל
יתרחקו יותר מדי משפת הים בהתרח'
צם״ ,שכן בים תל׳אביב נמצאים
״דגים טורפים שהם סכנה בשביל
המתרחצים׳ .חוף הים אורגן וחולק
לשני חופי רחצה מוסדרים לגברים
ולנשים ,והוצאו מטעם העירייה הור'
אות קפדניות בכל הנוגע להופעה:
׳א .אסור בהחלט למי שהוא להתר'
חץ בלי תלבושת מתאימה בתוך
גבולות עירית תל׳אביב.
ב .כ׳׳כ )כמו׳כן( אסור למי שהוא
להתפשט ,לשם רחצה ,או להתלבש
אחרי הרחצה ,על איזה חלק מהחוף
הצבורי הנמצא בתוך שטח העיריה׳.
לא להופיע ערומים
המאבק ב׳מתירנות׳ בחוף הרחצה
נמשך לאורך כל תקופת המנדאט.
המתרחצים נתבעו לא לראות עצמם
״פטורים מכל התחייבות אלמנטרית
של אנשי תרבות ,לא להופיע ערומים
15
