Page 190 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' א‪ ,‬שורה ‪ )18‬או 'אנשי הלצון' (פשר ישעיה ב‪ ,4Q162 ,‬טור ב‪ ,‬שורות ‪,6‬‬ ‫‪178‬‬
‫‪ 21,)10‬על פי דברי ישעיה על המנהיגים הפופוליסטיים ביהודה המקובלים על העם (ישעיה כח‪,‬‬
‫יד; ל‪ ,‬י); לעומת זאת יוסף בן מתתיהו כתב על הפרושים ש'כל ענייני הדת הנוגעים לתפילות‬
‫או לעשיית קרבנות נעשים לפי פירושיהם של אלה' (קדמוניות היהודים יח‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ .)15 ,‬מנהיגם‬
‫של הפרושים מכונה במגילות הפשרים 'איש הכזב'‪' ,‬מטיף הכזב' ו'איש הלצון' (פשר חבקוק‪,‬‬
‫‪ ,1QpHab‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ;2–1‬טור ה‪ ,‬שורה ‪ ;11‬טור י‪ ,‬שורות ‪ ;10–8‬ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ'‬
‫א‪ ,‬שורות ‪ ,)15–14‬המואשם בהתעיית (לשון 'תעייה') הרבים בהלכות כוזבות‪ 22.‬על קיומה של‬
‫מחלוקת הלכתית בין שני זרמים אלו אפשר ללמוד מן הנרמז בפשר חבקוק על ויכוח שהתנהל‬
‫בין מורה הצדק לאיש הכזב‪' ,‬אשר מאס את התורה' (‪ ,1QpHab‬טור ה‪ ,‬שורות ‪ ,)12–9‬ומן האמור‬
‫בפשר נחום על הפרושים 'מתעי אפרים אשר בתלמוד שקרם ולשון כזביהם ושפת מרמה יתעו‬

‫רבים' (‪ ,4Q169‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ב‪ ,‬שורה ‪.)8‬‬
‫מגילות הפשרים רומזות למחלוקות בין אנשי כת היחד למלכי בית חשמונאי‪ ,‬שהחזיקו בשני‬
‫כתרים‪ ,‬כתר כהונה וכתר מלוכה‪ .‬בדרך כלל אין אישים מכונים במגילות בשמם‪ ,‬אלא בכינויים‬
‫סמליים‪ ,‬אך ברור כי 'הכוהן הרשע' שנאמר עליו בפשר חבקוק 'אשר משל בישראל' (‪,1QpHab‬‬
‫טור ח‪ ,‬שורות ‪ )10–8‬הוא מלך חשמונאי‪ .‬כאמור ידועות מחלוקות בין הפרושים למלכי בית‬
‫חשמונאי‪ ,‬אך לא בין האיסיים למלכים אלו‪ .‬מגילות הפשרים רומזות למחלוקת ביניהם בעניין‬
‫לוח השנה שלפיו יש לקיים את החגים בישראל ולנהל את עבודת הקרבנות בבית המקדש‪ .‬במגילת‬
‫פשר חבקוק מתוארת רדיפה של הכוהן הרשע אחר מורה הצדק ב'קץ מועד מנוחת יום הכפורים'‬
‫(‪ ,1QpHab‬טור יא‪ ,‬שורות ‪ ,)8–4‬תיאור המלמד שאנשי כת היחד נהגו לפי לוח שונה מזה שנהג‬
‫במקדש‪ .‬למחלוקת זו יש עדויות במגילות פשרים אחרות‪ ,‬כגון מגילת פשר תהלים א‪ ,‬שבה נאמר‬
‫כי 'עדת האביונים אשר יקבלו את מועד התענית ונצלו מכול פחי בליעל' (‪ ,4Q171‬קטעים ‪,2–1‬‬
‫טור ב‪ ,‬שורות ‪ ,)10–9‬וכן בפשר הושע א‪ ,‬ששם מואשמים מתנגדי כת היחד 'אשר [את המו]‬
‫עדות יוליכו במועדי הגואים' (‪ ,4Q166‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ 23.)16–15‬בספר היובלים ו ובספר חנוך‬
‫א עב; עד; פב‪ ,‬וכן במגילת מקצת מעשי התורה מקומראן‪ ,‬חלק א (‪ ,4Q394‬קטעים ‪ ,2–1‬טורים‬
‫א–ה)‪ 24‬ובמגילת פשר בראשית (‪ ,4Q252‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ 25)3‬מומלץ על לוח שנה בן ‪ 364‬ימים‪,‬‬
‫הנחלק לחמישים ושניים שבועות שלמים‪ ,‬ואשר לפיו התאריכים חלים בימים קבועים בשבוע‪,‬‬
‫והחגים אינם נופלים בשבתות‪ ,‬אלא בימים ראשון‪ ,‬רביעי ושישי (ראו‪ ,4Q394 :‬קטעים ‪,2–1‬‬
‫טורים א–ה)‪ 26.‬קיום החגים והקרבנות לפי לוח זה מונע את הקרבת מוספי החגים בשבת‪ ,‬מעשה‬

‫‪ ,J.M. Allegro, ‘Commentary on Isaiah (B)’ 2 1‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.16–15‬‬
‫‪ 2 2‬השוו‪ :‬פשר מיכה‪ ,1Q14 ,‬קטעים ‪ ,10–8‬שורות ‪.5–4‬‬

‫‪ ,J.M. Allegro, ‘Commentary on Hosea (A)’ 2 3‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ .32–31‬להאשמה זו השוו‪ :‬ספר‬
‫היובלים ו‪ ,‬לה‪.‬‬

‫‪E. Qimron and J. Strugnell, Qumran Cave 4, V: Miqsa� t Ma‛aśe ha-Torah (DJD, 10), Oxford 1994, 2 4‬‬

‫‪pp. 44–45‬‬
‫‪G. Brooke, ‘4QCommentary on Genesis A’, idem et al., Qumran Cave 4, XVII: Parabiblical Texts, 25‬‬

‫‪Part 3 (DJD, 22), Oxford 1996, p. 198‬‬

‫‪ 2 6‬על לוח ‪ 364‬הימים ראו מאמרו של יונתן בן־דב‪' ,‬לוחות שנה במגילות מקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪ .‬וראו עוד‪:‬‬
‫‪ ;A. Jaubet, ‘La calendrier des jubilés et de la secte de Qumran’, VT, 3 (1953), pp. 250–264‬ש' טלמון‪,‬‬
‫'חשבון הלוח של כת מדבר יהודה'‪ ,‬י' ידין‪ ,‬ח' רבין וי' ליכט (עורכים)‪ ,‬מחקרים במגילות הגנוזות‪ :‬ספר‬
‫זכרון לאליעזר ליפא סוקניק ז"ל‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ .105–77‬על קיומו ההיסטורי של לוח זה בעדת‬