Page 24 - ETMOL_46

‫האספו‬ ‫‪,‬זוטות היסטוריות■‬

‫מלחמת אחים בלבנון ‪ -‬הנוצרים בורחים‬

‫אחינו הבחורים אשכנדם וספרדים בני אחד ועשרים‬

‫שנה אשר שילמו בפר הצבא‪ ,‬טתבקשים בזה להשכים‬

‫ל^־זכנ״ם ד י ח ^‬ ‫^ ‪^1‬כיום‬

‫בן זכאי להתפלל בצבור ואחרי התפלה תכנסו לבית‬

‫הועד של ‪.‬עזרת חלו צי ה צב א״ ללבוש מלבושי‬

‫הצבא ולסעוד ז^ ‪7‬לבכ ‪ ^ 5‬ש‪ -‬ר ש תי ס תלס' יחר ״‬

‫ל א ר מון ה צ ב א להבל תעודותיכם ולהחל בלמוד‬

‫תכסיסי הצבא שלשה חדשים עפ״י החק‪ .‬ותחתמו‬

‫לחיים טובים אדוכים עם כל ישדאל אחינו אמן‪.‬‬
‫ממביד‪.‬‬

‫כך גייסו פעם לצבא‪ :‬כרוז הגיוס‬ ‫בדרך לביירות‬
‫בירושלים עם פרוץ מלחמת העולם‬

‫הראשונה ב־‪ 914‬ו )מאוסף ב‪ .‬קלוגר(‬

‫הכרמל אב ת ד׳ ב )‪(1860‬‬

‫משש ועד שש ואסור לשרוק‬ ‫הדרוזים בסוריא יצאו ממעונותיהם ובחימה שם אהלם‪ .‬גם אל מחנה הצרפתים אשר בצי­‬
‫שפוכה יתנפלו על כל הנוצרים‪ ,‬ישלחו אש דון באו שנים עשר אלף איש נוצרים‪.‬‬
‫בימים אלה יצא לאור ספרו של שמואל אבי‪-‬‬ ‫בעריהם ובכפריהם‪ ,‬ויעבירו בשלח יושביהם‪.‬‬
‫צור ״מ צב ת פילטר לממציא״‪ ,‬המספר על אבי‬

‫ה ת ע שי ה היהודית בארץ ‪ -‬ליאון שטיין‪ ,‬ועל ‪,%.‬‬ ‫ממשלח צרפת שלחה דברה אל האדמיראל‬
‫מפעל הברזל שיסד בסוף המאה הקודמת ביפו‪.‬‬ ‫יעהנע ללכת עם שחי אניות מלחמה לסוריא יהודי ומוסלמית התנשקו‬
‫בספר מובאים ״חוקי העבודה״'במפעל‪ ,‬דברי‬ ‫וראשיהם נכרתו‬ ‫ויחנה בעיר בארות )ביירות( להגן על הנוצרים‪.‬‬
‫״הברית״ בין הבעלים והפועלים‪ .‬מה היו הם‬ ‫גם ממשלת ענגלאנד שולחת שתי אניות לשם‪.‬‬

‫תנאי העבודה בארץ בראשית המאה‪:‬‬

‫זמן עבודת־היום הוא בקיץ משעה שש בבוקר‬ ‫המגיד י״ג אייר תרנ״א ו‪89‬ו‪.5.‬ז‪2‬‬ ‫חמש מאות נוצרים נהרגו בהר הלבנון ומעמד‬
‫עד השעה שש בערב ובחורף משבע ועד שבע‪.‬‬ ‫בעיר פס אשר באלג׳יר קרה מקרה אכזר מאוד‪.‬‬ ‫העיר בארות חמור מאוד‪ ,‬רעה נשקפה על‬
‫אחד המ שטינים ראה כי יהודי ומושלמנית‬ ‫נוצרי העיר הזאת‪ ,‬שרי אניות־המלחמה אשר‬
‫חצי שעה יהיה לארוחת הבוקר ושעה לארוחת‬ ‫מחבקים ומנ שקים זה את זה‪ ,‬עד מהרה נודע‬
‫הצהרים‪.‬‬

‫הדבר לקנאים ויסחבו את הנאהבים והנעימים‬ ‫למלכי אירופה עומדים הכן להגן עליה‪.‬‬

‫האדון המליץ היהודי המפואר בצרפת כרמיה‪ ,‬אל ה ק אי ד למען י שפט ם על ח ט א ת ם‪.‬‬

‫כתב לאחיו בני ישראל‪ ,‬להתנדב לעזרת הנוצ­­ וה שופט חרץ משפטו‪ ,‬כי יכרתו ראשם‪ .‬א ת‬

‫גית־לורסת סעקה‬ ‫היהודי הרגו המושלמנים וליהודים יושבי פס‬ ‫רים פליטי חרב הדרוזים‪.‬‬

‫ציווה הק איד‪ ,‬כי יהרגו א ת המו שלמנית‪ ,‬וכא­‬

‫לי*>ירץז ‪9‬כונות‬ ‫הנוצרים בורחים מחמת המציק ובאים לחסות שר לא אבו היהודים לשפוך ד ם נקי‪ ,‬כרתו‬

‫של‬ ‫בצל אניות המלחמה אשר למלכי אירופה‪ .‬המו שלמנים בעצ מ ם א ת ראשה‪ ,‬והשליכו א ת‬
‫לעיר בארות נאספו כעשרים אלף איש ויטו גוויתה אל רובע היהודים‪.‬‬
‫ל‪ .‬שטין |ץ‬

‫^ ד ה אנדוסמראליית‬ ‫בן יהודה‪ :‬נעשה עברית לשפה‬

‫?ד'?י?דר־•מק‪-0‬קקן>יהחי‪1‬ןןדיזז;י*י‬ ‫המגיד י״א תשרי תרמ״א ‪ 880‬ו‪10.9.‬‬ ‫מדברת!‬

‫‪n!fpqj,onrr1‬׳‪«•upn^;J‬יףור‪/‬י^ןד־סאותו‪!r‬נ‬

‫י ‪e‬ו‬ ‫שפת עברית היא שפתנו הלאומית‪ ,‬על כל מילה‪ ,‬על כל אות‪ ,‬על כל‬
‫נקודה מנקודותיה שופכו דמי אבותינו כמים‪ .‬היא הסגולה היקרה‬
‫שעי ח חינ ר ח »וול חדו׳׳ח ח סיזנון ‪ Vw‬ו זנ י ח ח מויוח‬ ‫הנשארה לנו מכל מחמדינו ותפארתנו בימי קדם‪ .‬הנעזכה אנתנוז הנוסיף‬
‫חטא על פשע אבותינו בהחליפם את שפתנו בשפות זרותז ואנחנו במה‬
‫איסור חמור חל על כל הפועלים לבלתי שתות‬ ‫נצטדק? התאריך שפגננו וטפדותנו ?מים‪ ,‬אם לא^‪,‬ןעשינה שפה מדברת?‬
‫שכר )משקים משכרים( בבית החרושת‪ ,‬לשיר‬ ‫ואיך נצליח לעשותה שפה מדברת בלתי אם בעשותנו אותה לשפת‬
‫או לשרוק‪ ,‬לקרוא עתונים או כל מיני כתבים‬
‫החנוך בבתי־הספר?‬
‫אחרים בשעות העבודה‪.‬‬ ‫לא באייראפא אף לא באחת ארצות גלותנו! בכל הארצות האלה‬
‫כל פו^גל יכול לצאת או להתפטר בכל עת וזמן‬ ‫אנחנו בטלים ברוב‪ ,‬וכל עמלנו ללמד את בנינו א ת שפתנו לא יצלח‪ .‬אך‬
‫בארצנו‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬בבתי־הספר אשר ניסד בארץ הזאת עלינו‬
‫בהודיעו זאת עשרים וארבע שעות קודם‪.‬‬
‫ובכו‪ ,‬גם לפקידות הצדקה לגרש כל פועל‬ ‫לעשותה לשפת החינוך והתלמוד‪.‬‬
‫מבלי שום פיוס‪ ,‬בהודיעה זאת גם היא מצידה‬ ‫את דגל הלאומיות אשר אשא אנכי פרשתי לפניכם ואראה אתכם את‬
‫הדברים אשר כתבתי עליו באש אהבתי לעמי‪ .‬ועתה ‪ -‬מי ללאומיות‬
‫עשרים־וארבע שעות קודם‪.‬‬
‫בהפר הפועל את דברי חברית הזאת או כי‬ ‫ומי לצריה‪.‬‬
‫יחטא חטאה גדולה וגורש חיכף ומייד מבלי‬
‫בן יהודה‬
‫שום פיוס‪.‬‬