Page 6 - ETMOL_39
P. 6

‫אין זה נכון להציג את יהודי מערב־‬             ‫‪« m‬ולן‬
‫אירופה בימי״הבינים בציבור של אנ­‬
‫שים חסרי ישע‪ ,‬הנתונים באופן בלעדי‬              ‫לווומיס‬
‫לחסדי אחרים‪.‬בידי היהודים היו אמצ­‬              ‫נוהווג‬
‫עים‪,‬שבהם יכלו להגן על עצמם‪,‬ולפחות‬
‫במחצית הראשונה של ימי‪-‬הבינים‪. ,‬עד‬               ‫‪am‬‬
‫אמצע המאה ה‪ ,13-‬הם נשאו נשק לצר­‬
‫כים שונים‪ ,‬ועל כך יש לנו עדויות‬                ‫‪m s in‬‬

                                   ‫רבות‪.‬‬                                                ‫יהודים חמושים‪,‬ציור ב כ ת ביי! עתיק‬
‫בימי‪-‬הבינים היה מקובל בגרמניה‪,‬‬
‫שההוצאה לפועל של החלטות בית‪-‬הדין‬                                            ‫מאת יצחק הנדלסמן‬
‫המחוזי בוצעה על‪-‬ידי תושבי המחוז‪.‬‬
‫והנה בחיבור הכולל אוסף של חוקים‪,‬‬                ‫יהודי ימי־הבמים השתתפו‬
‫שהיו מקובלים בסכסוניה )מזרחה של‬            ‫בקרבות והצטיינו • יהודי הציל‬
‫גרמניה( בימי הבינים מוזכרים גם יהו­‬
‫דים בין התושבים‪ ,‬שעליהם חלה חובה‬                          ‫חיי קרל הגדול •‬
‫זו‪ .‬במהדורה מאוחרת של החיבור‬               ‫במסעות־הצלב התבצרו ולחמו‬
‫)מאמצע המאה ה‪ (14-‬מובא ציור‪ ,‬בו‬
‫מתוארים אנשים הצרים על מבצר‪,‬‬
‫שאדוניו הפרו את שלום הציבור‪ .‬ביני­‬
‫הם מצוי גם יהודי‪ ,‬הניכר בכובעו‬
‫המחודד‪ .‬כמו האחרים גם הוא מזוין‬

                        ‫בבלי נשק‪ ,‬דקר‪.‬‬
‫גם מקורות עבריים מאשרים‪ ,‬שיהר‬
‫דים נושאי נשק היו חזון נפרץ בימי‬
‫הבינים‪ .‬בקובץ של שאלות ותשובות‬
‫)שו״ת( ופסקים בשם ״אור זרוע״‪,‬‬
‫שנתחבר ע״י רבנו יצחק מוינה‪ ,‬כתוב‬

               ‫בפרק הדן בהלכות שבת‪:‬‬
‫״הלכך)לפיכך( אחינו שבביהם)ביום‬
‫חלק מצ׳כוסלובקיה( לא טוב עושים‪,‬‬
‫שמוליכים חרבותיהם ותריסיהם‬
‫)מגיניהם( בערב שבת‪ .‬מיהו )אולם(‬
‫כשפעמים יריאים ושומרים את העיר‬
‫שמא אז מותר״ )״אור זרוע״‪ ,‬חלק ב׳‬

                                  ‫דף כ׳(‪.‬‬

       ‫זכות לדדקרב‬

‫הפקעת זכותם של יהודי אירופה‬
‫הנוצרית להחזיק נשק היתה תהליך‬
‫ממושך‪ ,‬שראשיתו במאה ה‪ 12-‬והוא‬
‫נשלם במחצית השניה של המאה ה‪.14-‬‬
‫תהליך זה מקביל לתהליך של ירידה‬
‫במעמדם החברתי של יהודי אירופה‬
‫הנוצרית בימי הבינים‪ .‬ביטוי לתהליך‬
‫הזה אפשר לראות במקורות שונים‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬אחת מדרבי ההוכחה‪ ,‬שהיו‬
‫מקובלות בבתי‪-‬משפט נוצריים באירו­‬
‫פה המערבית בימי הבינים היתה הדו‪-‬‬
‫קרב‪ .‬נאשם שביקש להוכיח את חפותו‪,‬‬
‫היה נדרש להילחם עם התובע אותו! אם‬
‫ניצח‪ ,‬היה זה סימן שהוא חף מפשע‪.‬‬
‫בתקופה שליהודים היתה זכות לשאת‬
‫נשק‪ ,‬לא היתה מניעה לשיתופם בהלי­‬
‫כים משפטיים מסוג זה‪ .‬ואמנם מאחת‬
‫מתשובות רבנו גרשום מאור‪-‬הגולה‬
‫מסתבר שיהודים נטלו חלק בדו‪-‬קרב‬
‫משפטי‪ .‬מדובר שם ברכוש של יהודי‬
‫שנשדד על‪-‬ידי גויים מאניה שנטרפה‬
‫בים‪ .‬נראה שהגויים כפרו בטענת היהו­‬
‫די‪ ,‬ועל כן‪ ,‬נאמר בשאלה‪ ,‬״קבעו זמן‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11