Page 3 - etmol 98
P. 3

‫היהודים עד היום‪ ,‬בהן‬
    ‫האיסוו לשאת שתי גשים ולגוש אעוה על נווחה ‪ -‬האם נולן עולוז‬

‫עשה במגנצא‪ .‬תקנותיו הן שפירסמוהו‪,‬‬           ‫מאת אברהם גרוסמן‬                      ‫רבנו גרשום מאור הגולה היה הגדול‬
‫ושמו נישא בעיקר בקשר לתקנות‬                                                       ‫שבחכמי ישראל בגרמניה במאה ה״‪,11‬‬
                                         ‫ובכתב‪ ,‬באשכנז וגם מחוצה לה‪,‬‬              ‫אין חכם אחר מחכמיה באותם ימים‬
‫המפורסמות עד היום‪ :‬האיסור לשאת‬           ‫ובהשפעה הרבה שהיתה לתקנותיו על‬           ‫שזכה כמוהו לפירסום כה רב בארצו‬
‫שתי נשים‪ ,‬איסור לגרש אשה על‬              ‫סדרי הקהילות וחיי הפרט‪ .‬בזמנו של‬         ‫ומחוצה לה‪ .‬הראשון שתיארו כגדול‬
‫כורחה ואיסור קריאה במכתב ששלח‬            ‫רבנו גרשום ולא מעט גם בזכותו נעש­‬        ‫שבחכמי אשכנז הראשונים וכמי שעיצב‬
‫אדם לחברו‪ .‬גם כיום נראה לעתים‪,‬‬           ‫תה עירו מגנצא למרכז של לימוד תורה‬        ‫את דמותה הרוחנית של יהדות אשכנז‬
‫בחיוך או ברצינות‪ ,‬בצדה האחר של‬           ‫לתפוצות ישראל באירופה כולה‪ ,‬ומצב‬         ‫וצרפת יותר מכל אדם אחר‪ ,‬הוא רש״י‬
‫מעטפת מכתב את ראשי התיבות בחד‪-‬‬           ‫זה נמשך גם בשני הדורות שאחריו‪ ,‬עד‬        ‫שכתב באחד מתשובותיו‪ :‬״אין כמותו‬
‫ר״ג ‪ -‬״בחרם דרבנו גרשום״‪ ,‬כאזהרה‬                                                  ‫להתיר‪ ...‬רבי׳ גרשום זכר צדיק וקדוש‬
                                                            ‫גזירות תתנ״ו )‪.(1096‬‬  ‫לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו‬
                   ‫שזר לא יקרא במכתב‪.‬‬    ‫יש בידינו ידיעות מועטות על קורו­‬         ‫חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים תלמי­‬
                                         ‫תיו של רבנו גרשום‪ .‬כפי הנראה הוא‬
‫בעשרות ספרים וכתבי יד מצויות‬             ‫נולד בין השנים ד׳תש״י‪-‬ד׳תש״ך‬             ‫די תלמידיו הן״ )בכינוי ״כיתים״‬
‫תקנותיו של רבנו גרשון מאור הגולה ‪-‬‬       ‫)‪ (960-950‬באיטליה או במערב גרמניה‬                 ‫מתכוון רש״י כנראה לאיטליה(‪.‬‬
‫רגמ״ה‪ .‬הן נשתמרו בכחמישים‬                ‫או בצרפת‪ ,‬ונוטים לחשוב כי נולד‬
‫מקורות‪ ,‬מיעוטם בדפוס ורובם בכתבי‬         ‫בעיר מץ בגרמניה‪ .‬על קורותיו בצעי­‬        ‫דבריו אלה של רש״י הם״הם המקור‬
‫יד‪ .‬יש בהן הוספות מאוחרות ואולי גם‬       ‫רותו לא הגיענו דבר‪ .‬מלמד תינוקות‬         ‫לתואר שניתן אחר״כך דרך קבע לר׳‬
‫שינויים שבאו להשלים את התקנות‬            ‫היה אז וממלאכה זו התפרנס‪ .‬כבר‬
                                         ‫בשנת ‪ 1006‬מצאנוהו משיב לשואלים‬           ‫גרשום ‪ -‬״מאור הגולה״‪ .‬גם מתארים‬
               ‫ולהתאימן לתנאים שונים‪.‬‬    ‫ונראה שבאותו הזמן כבר זכה לפירסום‬        ‫אחרים שבהם הכתירו רש״י עולה‬
                                         ‫רב‪ .‬הוא הלך לעולמו בשנת ‪ 1028‬ויית­‬       ‫הערכתו הגדולה אליו‪ :‬״הגאון״‪ ,‬״גדול‬
          ‫ואלו הן התקנות העיקריות‪:‬‬       ‫כן כי מצבת קברו נתגלתה במגנצא‪ ,‬אך‬        ‫התורה״‪ ,‬״אבי הגולה״‪ .‬מרש״י קיבלו‬
‫א( רשות לחייב נתבע להידון במקום‬
‫שבו תבעוהו‪ ,‬אף אם אינו מקומו שלו‪,‬‬                      ‫קביעה זו מוטלת בספק מה‪.‬‬    ‫תלמידיו שכינו את רבנו גרשום ״המ­‬
‫בתנאי שיש בו חרם בית‪-‬דין נגד‬             ‫את פעילותו הגדולה בהנהגה‪,‬‬                ‫אור הגדול מתקן לכולה גולה״‪ ,‬ובעק­‬
                                         ‫בהעמדת תלמידים‪ ,‬בפסקים ובתקנות‬           ‫בותיהם הלכו רבים אחרים‪ .‬שלושת‬
    ‫המסרבים להיענות לתביעה מעין זו‪.‬‬                                               ‫רבותיו של רש״י למדו אצל רבנו‬
       ‫ב( הגבלת הזכות לעכב תפילה‪.‬‬
                                                                                  ‫גרשום וסביר להניח כי הם שנטעו בו‬
‫ג( איסור על המשאיל בית‪-‬כנסת‬                                                       ‫הערכה זו‪ ,‬שמקורה בחלקו המכריע של‬
                                                                                  ‫רבנו גרשום בהפצת התורה על פה‬
‫לרבים לעכב את בעל ריבו לבדו‬

                             ‫מהתפלל בו‪.‬‬
‫ד( זכותו של מי שאבדה לו אבידה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8