Page 333 - ורד נועם סופי לאתר

‫סיכום‬

‫גם הזמן באופן בהיר ודיכוטומי בין זמנו של אדם לבין זמנו של האל‪ ,‬הלוא‬
‫הם השבתות והמועדים‪ ,‬האסורים בקפדנות בכל מחשבת חולין‪ .‬ממבט ראשון‬
‫נראות לנו ההגדרות הכתתיות של תחומי הקדושה והחולין כנטייה יתרה‬
‫לחומרה‪ .‬בהמשך אנסה להוכיח שאין בהן התרחקות גדולה מפשט המקראות‪.‬‬
‫מתוך אותה תפיסה כוללת הדגישה מגילת המקדש את חובת ייחודם של‬
‫בתי קברות מחוץ למקומות יישוב‪ .‬התורה אינה מפרשת בשום מקום חוקי‬
‫קבורה בכלל או חובת הרחקה של קברים מיישובים בפרט‪ .‬ואולם תפיסה זו‬
‫נובעת באופן ישיר למדי מרוח הכתוב‪ ,‬המחמיר בטומאת המת ואפילו בהשהיית‬
‫טומאתם של החיים שנטמאו במת בתוך המחנה‪ .‬ההקפדה על הרחקת המתים‬
‫ממושב החיים היא ככל הנראה נוהל קדום ביותר‪ ,‬שהיה משותף לחוגים יהודיים‬
‫רבים ושרד עד תקופות מאוחרות גם בעולמם של חז"ל‪ ,‬הגם שחכמים ביקשו‬
‫לשלול ממנו מעמד רשמי‪ .‬על כן נראה שאין כאן חידוש של מגילת המקדש‪,‬‬
‫אלא לכל היותר פירוט (כגון הפרט של ייחוד בתי קברות לכל ארבעה יישובים‬
‫דווקא) והדגשה‪ ,‬ההולמים את תפיסתה הכללית‪ .‬כיוצא בזה משלימה המגילה‬
‫את הדין במקרה המיוחד של עּוּ ָבר מת‪ ,‬שדינו לא נתפרש בתורה‪ .‬היא גם מוסיפה‬
‫כלים חדשים — ריחיים ומדוכה — על רשימת הכלים הנטמאים על פי התורה‪.‬‬

‫ב‪ III 1‬מסורות קדומות‬
‫עם המסורות הקדומות יש למנות את טומאת דמו של המת‪ ,‬המודגשת במגילת‬
‫המקדש ומוכרת גם מהרבדים המוקדמים ביותר של ההלכה התנאית‪ ,‬אף‬
‫שאיננה מתפרשת בכתוב כפי שהוא מוכר לנו‪ .‬אבל במקרה זה נתגלגלה לידינו‬
‫מציאה‪ :‬לעינינו נגלתה גרסה לא ידועה במקרא‪ ,‬אשר שילבה חוק זה בלשונם‬
‫של הפסוקים בבמדבר יט‪ .‬גרסה זו נשקפת ממגילת המקדש וממדרש הלכה‬
‫תנאי כאחד‪ .‬מסורת עתיקה אחרת שאינה תלויה בכתוב היא כוחם העצום של‬
‫המשקים לטמא ולהעצים טומאה‪ ,‬שאין לו יסוד בתורה שבכתב‪ ,‬אף שהוא‬
‫הוסמך כנראה אל דרשה עתיקה בפסוקי ויקרא יא‪ .‬כוח זה‪ ,‬בגילויים שונים‬
‫ומפותחים יותר‪ ,‬הוא דומיננטי מאוד גם בהלכה התנאית‪ ,‬למן רבדיה המוקדמים‬

‫ביותר‪.‬‬
‫מסורת קדומה ונטולת בסיס מקראי היא גם החומרה בכלים ומזונות‬
‫הנטמאים ל'איש טהור' אף שהם נתונים בכלי חרס חתום באהל המת‪ ,‬בניגוד‬
‫מוחלט לנאמר בתורה‪ .‬גם לחומרה זו יש מקבילה‪ ,‬אף כי מצומצמת יותר‪,‬‬
‫בהלכה התנאית‪ .‬לכאן יש להוסיף מסורת פרשנית נועזת‪ ,‬המנוגדת לפשט‬
‫הכתוב‪ ,‬שניתקה את הציווי על העברה באש של כלים טמאים מהקשרו בבמדבר‬

‫] ‪[ 323‬‬