Page 352 - ורד נועם סופי לאתר
P. 352

‫סיכום‬

‫בו‪ ,‬את כליו ואת הבא אל תוכו‪ .‬לשיטת חז"ל‪‘ ,‬טומאה בלועה' זו אינה מטמאת‬
‫את האם הנושאת אותה וודאי אינה משפיעה על הבית והכלים שבתוכו‪ .‬דומה‬
‫שביסודה של המחלוקת במקרה זה עומדת תפיסה שונה לגמרי של המושג‬
‫‘טומאה' מעיקרו‪ ,‬ושל הכוחות החלים על התפשטותו‪ .‬לשיטת חז"ל אין‬
‫הטומאה משפיעה על הגוף מתוכו‪ ,‬ואף אינה מבקיעה מתוכו החוצה‪ .‬כללים‬
‫כמו–פיזיקליים אלה לא היו מקובלים על כת היחד‪ ,‬ואולי אף לא היו ידועים‬

                                                                      ‫לה כלל‪.‬‬
‫יש שאפשר להבחין במסורת הלכתית עצמאית‪ ,‬חוץ–מקראית‪ ,‬בדרך כלל‬
‫לחומרה‪ ,‬המתועדת בספרות חז"ל ובספרות הכת כאחד‪ .‬אבל ההשוואה מלמדת‬
‫שבהקשר התנאי עובדו מסורות אלה‪ ,‬הוגבלו וצומצמו‪ .‬ברוב המקרים הללו‬
‫ניכר שהמדובר ברפורמה הלכתית על גבי שכבה שקדמה לה‪ .‬ראינו שמסורת‬
‫קדומה אסרה השהיית מתים וקבורה בכל הערים‪ ,‬וההלכה הרבנית צמצמה את‬
‫האיסור הפורמלי לרשימה מוגדרת של ערי חומה וערי לויים‪ .‬כן הצבענו על‬
‫טקטיקה דומה להפליא במקרה אחר‪ .‬דרשה עתיקה הוציאה את הביטוי המקראי‬
‫‘כל משקה' מהקשרו והחילה אותו על הכשר לטומאה‪ ,‬ואילו בהלכה התנאית‬
‫מופיעה אותה ההרחבה‪ ,‬אלא שהיא צומצמה לרשימה מוגבלת של משקים‪ .‬היבט‬
‫נוסף של טומאת משקים משותף לשני הקורפוסים‪ .‬למשקים יוחס כוח טומאה‬
‫מיוחד בשתי הספרויות‪ .‬בתורת הכת הם גורמים טומאה לקרקע ולקירות‪ ,‬ואילו‬
‫על פי ההלכה התנאית הם מטמאים אדם וכלים‪ ,‬בניגוד לכללי הטומאה הרגילים‪.‬‬
‫ואולם מגמת הצמצום של הזרם המרכזי של החכמים עמלה לעקור חומרה זו מן‬

          ‫התורה‪ ,‬והפכה אפילו את טומאת המשקה עצמו לחסרת יסוד מקראי‪.‬‬
‫ניתוח ההלכות של ‘בית הפרס'‪ ,‬שדה שנחרש בו קבר‪ ,‬מלמד שראשיתן‬
‫בכללים שנועדו להסדרת החיים החקלאיים במקום שיש בו חשש ממשי לטומאה‪.‬‬
‫אבל שכבה מאוחרת יותר של גוף הלכה זה שאפה לצמצם את השלכותיו‪ .‬היא‬
‫הגבילה את תחולתו לקריטריון הנומינליסטי של מקום הנושא שם ‘קבר'‪ ,‬עפר‬
‫הראוי לתואר ‘גוש' ושדה שנחרש ביד בעליו בלבד‪ .‬נסיבות אחרות‪ ,‬כגון ציבורי‬
‫עצמות וגופת מת שנחרשו‪ ,‬קרקע שנסחפה או עוּבדה‪ ,‬אדם שחרש שדה של‬
‫אחר וגוי או כותי שחרשו — כל אלה נפטרו מחשש טומאה בלא להתחשב‬
‫כלל במציאות‪ ,‬כלומר בסיכוי המעשי להימצאן של עצמות בשטח‪ .‬מלבד זה‪,‬‬
‫הקלה ההלכה בדין בית הפרס מכיוונים רבים נוספים כגון פטור מטומאת אהל‪,‬‬
‫פטור מטומאה משנית שנגרמה על ידי בית פרס אחר‪ ,‬היעדרה של חובת גילוח‬
‫וסתירת קודמין לנזיר שנטמא בו‪ ,‬מהימנות בעדות לגבי היקף השטח החשוד‬

                                                       ‫בטומאה וכיוצא באלה‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 342‬‬
   347   348   349   350   351   352   353   354   355   356   357