Page 10 - morocco
P. 10
8
מרוקו
ומידיעותיו ,ולפרופ' אהרן ממן ששימש יועץ לענייני לשון בספר זה ,משימה לא קלה
שאותה ביצע ביד אמונה .קוראים רבים העירו את הערותיהם על פרקי הספר וראויים
הם לכל תודה; ידיעותיהם ורגישותם מנעו טעויות .הצוות המצוין של מכון בן-צבי והצוות
העושה במלאכת הסדרה כולה ראוי למלוא ההערכה; אני יודע בכמה אהבה ורגישות
ביצעו את עבודתם .אחרון וחביב במיוחד ,פרופ' מאיר בר אשר ,ידיד אמת שלא חסך
מזמנו וקרא את פרקי הספר בשלבי ההפקה השונים .נשכרתי מאהבתו לנושא ,מרגישותו
ומחכמתו.
שני דורות לאחר עצמאות המדינה חל שינוי עמוק ביחסה של החברה הישראלית אל
יוצאי מרוקו .חג המימונה ,כמו שירת הבקשות של יהודי מרוקו ,התמזגו במסורת המועדים
והתרבות הישראלית; ייצוגם של יוצאי מרוקו במוסדות השלטון התרחב מאוד ושאלת
מוצאם התעמעמה; תרומתם לכלכלה ,לתרבות ולחברה ניכרת .הרושם הוא כי הדימוי
של יהודי מרוקו ,כפי שהתבטא בעשור הראשון לקיום המדינה ,הולך ונמוג.
ספר זה מתקרב אל סיומו בחודש אלול תשס"ג .בימים אלה ביקר שר החוץ הישראלי
במרוקו ,ושוב צצו תקוות לחידוש הקשרים בין ישראל לבין מרוקו ולפתיחת שעריה
לתיירים ישראלים .לעומת זאת ,בתקופה האחרונה ממש נרצחו בקזבלנקה שני יהודים.
היו מי שמיהרו להציג את הרצח כעניין פלילי מקומי ,אך החשש כי תהליכים גלובליים
אסלאמיים ובעיות הפנים של המדינה שוב הופכים את היהודים שעיר לעזאזל מקנן בכל
מי שמכיר את הארץ והקהילה היהודית שבה .ואולי הראיה לכך היא המהירות שבה
התייצבו ראשי הקהילה במרוקו ודובריה לצד השלטונות.
העבודה על ספר זה לא הייתה קלה .אני מקווה שהמחקר יתפתח ובכך יועשרו ידיעותינו
על הקיום היהודי במרוקו .מי ייתן וספר זה ,כמו שני קודמיו בסדרה ,ישרת את מערכת
החינוך ,את מערכת ההשכלה הגבוהה ואת הציבור הרחב שוחר הדעת.
חיים סעדון
ירושלים ,ערב ראש השנה תשס"ד