Page 109 - morocco
P. 109

‫הציונות ‪103‬‬

‫מרוקו‬

             ‫קיבוץ הגלויות קונקרטית‪ ,‬וארץ ישראל נתפסה כפתרון למצוקה הקשה של יהודי מרוקו‬

             ‫באותה תקופה‪ .‬כך תיאר מאיר בר‪-‬ששת‪ ,‬מפעילי האגודה הציונית בסאפי‪ ,‬את מצבם של‬

             ‫יהודי מרוקו ביוני ‪ 1903‬בעיתון היהודי‪ [...]" :‬כי גם אחינו אלה יושבי הארץ הלזו נרדפים‬

             ‫עד צואר מחמת המציק העשוקים והרצוצים‪ ,‬הנאנחים והנאנקים מתחת יד כל מעול‬

             ‫וחומץ‪ ,‬הנתונים למשסה ובז‪ ,‬להרג ואבדן‪ ,‬וכל אוכליהם לא יאשמו משפט אדם לא נתן‬

             ‫למו‪ ,‬וכרמשים זוחלי ארץ המה בעיני עם הארץ הפראיים ]‪) "[...‬שיטרית‪ ,‬תנועת ההשכלה‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.(324‬‬

                                                                                  ‫השקפה זו של הציונות‪ ,‬כאילו היא מציגה‬

                                                                                  ‫פתרון למצוקתם של היהודים בכל מקום‪ ,‬לא‬

‫תהל שנה וברכותיה‪ .‬האם הדבר אפשרי‪ ,‬לדננתכם? ננל כל פנים יש לקוות לכך‪ ,‬כי‬           ‫התבססה על הכרה לאומית חדשה אלא על צורך‬

‫בפתרון מעודכן וממשי של המצוקה‪ .‬ואכן‪ ,‬גם הזמן דוהק‪ ,‬רק שלא תיפולנה עלינו שוב הרעות של השנה שזה נ ת ה הסתיימה‪ .‬יותר‬

             ‫בר‪-‬ששת מעיד כי מרוקו היא "ארץ אשר כל יחס מזה אין אנו מבקשים‪.‬‬

‫ואם נזכה רק לוה‪ ,‬דיינו©‪ ,(dayenou‬כך אנו אומרים בליל הסדר‪ ,‬כאשר אנו מונים‬          ‫לאומי לא נראה בה"‪ ,‬וכן "רגש הלאומיות בן‬
                                            ‫את הברכות שנפלו בהלקנו בימים ההם‪.‬‬     ‫בלי שם בעיניהם‪ ,‬כי לא ידעו מה הוא" )שם‪,‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪ .(324‬לתחושה זו היו שותפים גם השליחים‬
                                    ‫נסתפק אפוא‪ ,‬ברוב צניעות‪ ,‬במשאלות הבאות;‬       ‫הראשונים שהגיעו למרוקו לאחר מלחמת העולם‬
        ‫‪ ,±‬שתיעצר לפהות המצוקה במלאה‪ ,‬שכן נראה שאי‪-‬אפשר להקטין אותה‪.‬‬              ‫השנייה‪ .‬הרושם שלהם היה כי "ברחבי היהדות‬
                                                                                  ‫ישנה 'הרגשה' ציונית רחבה‪ ,‬אבל מאד שטחית‪,‬‬
                                         ‫‪ .2‬שלא יועלו המיסים על מוצרים כשרים‪,‬‬     ‫אשר מתבטאת בפרזיאולוגיה נבובה וריקה‪,‬‬
                                              ‫‪ .3‬שיקיצו ועדי קהילותנו מתרדמתם‪.‬‬    ‫שמאחוריה אין כל יסוד של ידיעות או של הרגשה‬
                                                                                  ‫עמוקה יותר‪ .‬פועל יוצא כמובן גם המצב הכלכלי‬
   ‫‪ .4‬שימשיכו נציגינו בוועדה העירונית להעדר מהדיונים שנוגעים לנו כדי שלא‬          ‫והפוליטי הירוד‪ ,‬אבל אין לדבר על הכרה עמוקה‪.‬‬
‫יטפלו באינטרסים שלנו בצורה שלומיאלית‪ .‬האם לא עדיף שלא יזכירו אותנו‬

                                                                            ‫כלל?‬
‫‪ .5‬שתמשיך הוועדה העירונית‪ ,‬שסירבה בשנים הקודמות לדון במצב התברואה ברובע‬
‫היהודי‪ ,‬לסרב להתערב גם להבא‪ .‬בדרך זו תוכל מגיפה מוצלהת‪ ,‬להקטין את‬

‫מספר התושבים ולאפשר לנו להביא את הברי מועצת העיריה שלנו לידי נקיטת‬                ‫על ארץ ישראל חסרות הידיעות גם האלמנטריות‬

‫אמצעים שלא היו מביאים להם כל הוקרה או פופולריות לו ננקטו לשם מניעה‪.‬‬               ‫ביותר‪) ".‬מתוך‪ :‬לסקר‪ ,‬עמ' ‪(.203‬‬

‫העיתון "העתיד המצויר" ביטא את התפיסה ‪ .6‬שגם להבא לא יהילו את הטיהיר הנוגע לקהילות שלנו‪ ,‬כדי למנוע את הסיכון‬

                                                             ‫שביצועו יהיה גרוע‪.‬‬   ‫הציונית בצורה הנאמנה ביותר‪ .‬הוא דיווח על‬
                      ‫‪ .7‬שלא יגביל הפרוטקטורט את ההקצבות לבתי הספר שלנו‪.‬‬          ‫מצוקות המלאח ועל המצב בארץ ישראל‪ ,‬על‬
‫‪ .8‬שלא יתקבלו ילדינו ואמהותיהם וגם ]‪ [...‬סביהם‪ ,‬בבעיטות ובמכות ביום פתיהת‬         ‫העוני בקהילה ועל החרם על גרמניה הנאצית‬
                                                                                  ‫שארגנה התנועה הציונית‪ .‬גיליונות לא מעטים‬
                           ‫שנת הלימודים לפני השער של בתייהספר היהודיים‪.‬‬           ‫הוקדשו ליהודי האטלס שהיגרו לקזבלנקה‪.‬‬
‫‪ .9‬שלא תגדל המצוקה עד כדי כך שתוציא את המוני היהודים לרהוב‪ ,‬דבר שיהייב‬            ‫לאחר עשור של מאבק עיתונאי לשינוי פני‬
                                                                                  ‫הקהילה‪ ,‬הציג העיתון לקראת ראש השנה‪ ,‬בשנת‬
                 ‫את המנהיגים‪ ,‬כמעשה של אורהות טובה‪ ,‬להזמין את המשטרה‪.‬‬             ‫‪ ,1937‬שלוש‪-‬עשרה משאלות החושפות את הפן‬
‫‪. 10‬שהקהילה‪ ,‬שעליה מוטל להקל על מצוקת העניים‪ ,‬תדאג לכליאת מספר גדול‬               ‫הראשון של המתח הדיאלקטי‪ :‬המצוקה הפיזית‬
‫ככל האפשר מהם בבית■הסוהר ‪ ,‬כמו שעשתה הקהילה של ספי ‪ ,‬כדי שרשות בתי‪-‬‬               ‫במלאח‪ ,‬העוני‪ ,‬החינוך‪ ,‬יחסם של הצרפתים‬

        ‫הסוהר תהיה הייבת להזין אותם‪ .‬זו דרך אלגנטית להענות לדרישותיהם‪.‬‬
‫‪. 11‬שיבינו סוף כל סוף הקבצנים את יתרונות המערכת ושילכו כולם להפגין לפני‬

                     ‫"השירותים הקהילתיים" ‪ ,‬כדי שיעצרו וגם ]‪ [...‬יקבלו מזון‪.‬‬

‫ותפקוד הקהילה היהודית; ובצדו שאיפה לשקם ‪ .12‬שיתרבו ימי היציאה של הקבצנים‪ ,‬מה שעשוי לדרבן אותנו להשוב מעט יותר על‬

                                                                 ‫מצוקתם‪.‬‬          ‫את הקהילה במובנים הפיזי והארגוני‪ .‬כמו הרב‬

‫‪ .13‬שלא יאבדו הברי הוועד של הקהילה את האומץ לפעול לנוכה אייהסדר הניצב‬             ‫יפרגאן לפניו‪ ,‬התייחס גם "העתיד המצוי"ר‬

‫מולם ושלא יפרשו מתוך יאוש‪ .‬זה כל מה שאנו מבקשים מהם‪ ,‬לעת עתה‪.‬‬                     ‫לצורך בסולידריות בין‪-‬קהילתית כדי לממש את‬
‫ואם תתגשמנה רק המשאלות הללו‪ ,‬שהן כמעט זניהות‪" ,‬דיינו"‪ .‬זה יספיק לנו‪.‬‬              ‫המטרה הזו של הציונות‪ .‬הפן השני של המתח‬

‫"העתיד המצויר" ‪ 31 ,‬באוגוסט ‪ , 1937‬מתוך‪ :‬הלל‪ ,‬עמי ‪.2 3 8 -2 3 7‬‬                   ‫הדיאלקטי הוא היחס לרעיון המדינה היהודית‬

                                                                                  ‫בארץ ישראל‪ .‬ארץ ישראל הייתה יעד לעלייה‪,‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114