Page 253 - morocco
P. 253

‫מחזור השנה ‪247‬‬

‫מרוקו‬

              ‫אסצחה בו שירום ורננות‪,‬רב> משה חלואה‬

                                                      ‫שולחן עמוס פיחת בטקס ט"! בשבט‬
                                                   ‫שנערך בבית כנסת"אסייג'‪ /‬טנג'!!‪1982,‬‬

                                                                           ‫טבו ב בבט‬

                                     ‫מנהג תיקון ט"ו בשבט‪ ,‬שיסודו בחוגי המקובלים בצפת‪ ,‬מוכר במרוקו ובמגרב בכלל למן‬
                                     ‫סוף המאה השמונה‪-‬עשרה‪ .‬ראשיתו מיוחסת לשד"רים‪ ,‬שהגיעו לגייס תרומות למען‬

                                                                                                        ‫היישוב בארץ ישראל‪.‬‬
                                     ‫האורחים הוזמנו אל שולחנות עמוסי פירות הארץ ויינות‪ ,‬לסעוד את סעודת החג‪.‬‬
                                     ‫"כיליד מכנאס‪ ,‬זוכרני עוד על קיום סעודת ט"ו בשבט במשפחת ר' אחרון סודרי ז"ל ]‪[...‬‬
                                     ‫במשך עונות השנה קנה כל סוגי פירות שמצא ואצר אותם בעליות הגג שבביתו‪ ,‬אשר היה‬
                                     ‫ברח' דרב לחכם‪ ,‬במללאח ]כך במקור[ הישן" )בן שמחון‪ ,‬עמ' ‪ .(442-441‬הטקס המרכזי‬
                                     ‫נפתח בתפילת ערבית חגיגית‪ ,‬בפיוטים ובנעימות ואחריה קראו מספר הזוהר‪ ,‬פרקי‬
                                     ‫משניות )פאה‪ ,‬ביכורים( ותפילות‪ .‬בתום הטקס נהג המארח לכבד את אורחיו בשקית‬
                                     ‫ובה פירות‪ ,‬ולתלמידי חכמים הוסיפו מטבעות‪ .‬מבין הפיוטים המעטים שחוברו לחג זה‬
                                     ‫מוכר הפיוט "אפצחה בו שירים ורננות" של רבי משה חלואה )נרצח בשנת ‪ ,(1826‬שיר‬
                                     ‫הלל לאילנות ולבוראם‪ .‬הפיוטים המיוחסים למשורר זה ולרבי יעקב בירדוגו )‪­1786‬‬

                                                             ‫‪ (1843‬הם שירי ט"ו בשבט המוקדמים ביותר הידועים ממרוקו‪.‬‬

‫דגם רעשן שהכין הרב יוסף משאש‪ :‬ע‪ 1‬א!‬                                          ‫חג פורים‬
    ‫קנה סוף חלול שמולא באבנים קטנות‬
                                     ‫ליל פורים נפתח בקריאת המגילה‪ .‬כל משפחה ציידה את ילדיה ברעשנים ובפטישים‬
                                     ‫ששימשו אותם בכל עת שקראו בשמו של המן הרשע‪ .‬בנוסף לרעשנים נוצל המעמד לקלל‬
                                     ‫את אויבי ישראל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתקופת מלחמת העולם השנייה קיללו את היטלר‪ ,‬את‬
                                     ‫גבלס ואת גרינג‪ .‬במכנאס נהגו לבצע תלייה סמלית של המן‪" :‬כאשר קורא המגילה היה‬
                                     ‫מגיע לעשרת בני המן ותלייתם על עץ‪ ,‬נעשתה אתנחתא והקורא לקח את רצועת הקשירה‬
                                     ‫של המגילה וקשר אותה לראש עמוד התיבה של שליח הציבור‪ ,‬מקום שבו מונחת המגילה‪,‬‬

                                                                    ‫זאת לזכר תליית המן ועשרת בניו" )בן שמחון‪ ,‬עמ' ‪.(459‬‬
                                     ‫השמחה הרבה שב"היפוך הפור" מצאה את ביטויה בפורים באופנים מגוונים‪ .‬ילדים‬
                                     ‫ובני נוער נהגו ללבוש מסכות "אל מסכארה די פורים"‪ ,‬או כפי שמכנה זאת הרב יוסף‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258