Page 284 - morocco
P. 284
אריאלה אמר274
מרוקו
שרשראות מתכת .הם סיפקו חלק נכבד מהתאורה בבתי הכנסת ,שלרובם חדר אור מועט יעקב פינקרפלד )1890־(1956
מחלונות שנקבעו בתקרה .תפקידם העיקרי היה לשמש "נר זיכרון" לנשמת המת.
אדריכל ,יליד פולין .פעיל ציוני שעלה לארץ
תיאור בתי הכנסת במרוקו שיובא להלן מבוסס על שלושה סקרים .האחד הוא הסקר ב 1920-ועסק בייבוש ביצות באזור בנימינה,
האדריכלי של יעקב פינקרפלד בצפון אפריקה בשנת ,1954אשר תיעד גם את בתי הכנסת חלה וחזר לאירופה להחלים וללמוד
במרוקו .השני הוא תיעוד של "הקרן העולמית לשימור אתרים היסטוריים" )World אדריכלות .שב לארץ לאחר סיום לימודיו,
(Monument Fundמן השנים 1991ו־ .1993השלישי הוא סקר של בתי כנסת ותשמישי בשנת ,1925ומשנת 1930עבד כאדריכל
קדושה ותיעודם ,שנערך במסגרת מפעל התיעוד של המרכז לאמנות יהודית שבאוניברסיטה עצמאי .במקביל לבניית מבני ציבור )בעיקר
העברית ,בשנים 1992ו־ .1993כמו כן נעזרתי במקורות הלכתיים ,בספרי מסעות ובריאיונות בקיבוצים( עסק גם בחפירות ארכיאולוגיות,
במיוחד של בתי כנסת ,וחקר את שני מוקדי
עם אישים שונים. התפילה בבית הכנסת ,ארון הקודש והתיבה,
בשונה מבתי התפילה של הנוצרים .נהרג מירי
מרכז מרוקו וערי החוף של חייל ירדני בעת שהרצה בכינוס מדעי ברמת
רחל .מחקריו החשובים; בתי כנסיות בארץ-
בתי הכנסת במרכז מרוקו ובערי החוף מתאפיינים במבנה רוחבי )שבו מוקדי הפולחן
ממוקמים בקירות הארוכים( המחולק לאולמות רוחביים ,ולהיכל יש בדרך כלל כמה ישראל מסוף תקופת הגאונים ע 1עליית
ארונות .אנו מבחינים בשני טיפוסים; בתי כנסת דו־קוטביים ,שבהם ההיכל והתיבה החסירים )ירושלים תש"ו(! בתי הכנסת
באיטליה מ תקופ ת הרנסנס ער ימינו
ממוקמים זה מול זה ,בשני קירות נגדיים ,ובתי כנסת שהתיבה ממוקמת במרכזם.
)ירושלים תשי"ד( .ספרו ב תי -הכנס ת
באפריקה הצפונית )ירושלים תשל"ד( יצא
לאור לאחר מותו.
בית הכנסת הרוחבי הרו־קוטבי -קהילה ספררית או מקומית! הקרן העולמית לשימור אתרים היסטוריים
שניים מבתי הכנסת המוקדמים בפאס נמנים עם טיפוס זה .הראשון הוא בית הכנסת
"אבן דנאן" )שמו הקודם היה "רבי מימון בן סידן"( ,שנבנה במאה השבע־עשרה ושופץ קרן לגיוס כספים הפועלת שלא למטרות רווח!
בסוף המאה התשע־עשרה .לפי המסורת המקומית נבנה בית הכנסת בידי רבי מימון בן נוסדה בניו יורק בשנת 1965במטרה לשמר
סידן ,שהגיע למרוקו עם מגורשי ספרד .הקהילה המקומית סירבה לאפשר למגורשים אתרים היסטוריים ברחבי העולם .הקרן
להתפלל בבתי הכנסת שלה ,והיהודים הספרדים נאלצו לבנות בתי כנסת נפרדים ,שבהם פרסמה רשימה של מאה אתרים היסטוריים
התפללו בנוסח ספרד .אין די במסורת זו להוכיח שבית הכנסת "אבן דנאן" אכן נבנה חשובים ,ופועלת בארבע מאות פרויקטים
בידי המגורשים ,אולם נותרו עדויות כתובות על מגורשי ספרד שבע שנים אחרי בואם בשמונים מדינות ,בשיתוף פעולה עם ממשלות
לפאס ,המעידות כי המגורשים כבר בנו בפרק זמן זה בתי כנסת .הרב חיים גאגין מספר; וארגונים העוסקים בשימור אתרים .לקרן יש
"ברכנו ה' יתברך ] [...שבנינו בתים מרווחות בציור וכיור ] [...ובתי כנסיות יפיפיות בנויות ועדה מייעצת של מומחים ,ואנשי מקצוע
לתלפיות ] [...ספרי תורות מלובשים שש ומשי ורקמה ] [...מעוטרים בכסף" )ח' גאגין ,עץ בתחום השימור עוסקים בשיקום האתרים
חיים -פולמוס הלכתי ביו מגורשי ספרד בפאס לתושבים ]מהדיר; מ' עמאר[ ,ירושלים ובטיפוחם .עם האתרים האלה נמנה גם בית
תשמ"ז ,עמ' ,69מצוטט בתוך; בר־אשר ,עמ' .(3לפי תיאורו היו בתי כנסת אלה מפוארים
ומרווחים .אפשר שהיו מעוטרים גם בציור ובכיור )נראה שהכוונה לסטוקו ,עיטור עשוי הכנסת "אבן דנאן" שבעיר פאס.
גבס( ,בדומה לבתים הפרטיים ,אולם איננו יודעים מה הייתה צורתם ,היכן ניצבו ההיכל
המרכז לאמנות יהודית
והתיבה והיכן ישבו המתפללים.
בית הכנסת "אבן דנאן" מחולק לשני חללים רוחביים על ידי שלושה עמודים מתומנים מרכז מחקר שייסד פרופסור בצלאל נרקיס
)בעלי שמונה צלעות( .שלושה היכלות ממוקמים לאורך הקיר הדרומי־מזרחי .מולו ,בקיר בשנת ,1973באוניברסיטה העברית בירושלים,
הצפוני־מערבי ,ממוקמת התיבה בגומחה מלבנית רחבה המופרדת מאולם התפילה במחיצת במטרה לשמר ולתעד את התרבות החזותית
עץ .בפינה המערבית של המחיצה יש מדף לכיוון ההיכל ,שעליו מניחים את ספר התורה של קהילות ישראל במהלך הדורות .למרכז
לקריאה ,ומעליו בנוי סורג מתכת דמוי חופה .המתפללים יושבים על ספסלי אבן בצמוד מאגר מידע ממוחשב ,הכולל צילומים ותיאור
לקירות ולעמודים ,ועליהם מניחים מחצלות צבעוניות .שרידי עיטור על הקירות מעידים מילולי של מטבעות ,חפצים זעירים ,כתבי יד
כי הם היו מחופים באפריזים היקפיים מסטוקו )רצועות עיטוריות או בנויות לאורך מצוירים ,בתי כנסת ,תשמישי קדושה ומצווה,
הקירות( ,ובקשתות פרסה שעוטרו בדגמים צמחיים וגיאומטריים עשירים ודחוסים. ציור ופיסול .הוא מהווה את המוזיאון
עיטורים דומים ,מגולפים בעץ ,מקיפים את ההיכל ,שבחזיתו היו אריחי קרמיקה צבעוניים.
בית הכנסת השני" ,אלפאסיין" ,נבנה גם הוא במאה השבע־עשרה ,ככל הנראה בידי הווירטואלי היהודי הגדול בעולם.