Page 8 - etmol 27
P. 8

‫\ ‪r‬הסב מוסר ל‪J‬בד‬
                                        ‫בסף של‬

                                    ‫פתח‪-‬תקוה‬

       ‫למערתפש רק בגבולוד־ו‬    ‫מרדכי סלו מון היה בנו של יואל משה סלו מון —‬
                               ‫ממייסדי העתון הראשון בארץ‪ ,‬״הלבנון׳‪ /‬מבוני‬
‫מ ו ע צ ו ת ‪0‬ר־‪1‬ון‪ -‬ת קו ד־ן•‬  ‫שכונות ירושלים מחוץ לחומות וממייסדי פתח־‬
                               ‫תקוה‪ .‬הוא עצמו לא נשאר במושבה וחזר לירושלים‪.‬‬
                    ‫‪n«200t‬‬     ‫בפתח־תקוה נשארו שני בניו‪ ,‬שאחד מ ה ם היה מרדכי‬

                                                                                       ‫סלומון‪.‬‬
                               ‫מרדכי חי בפתח־תקו ה עד מותו בשנת ‪ .1957‬היה‬
                               ‫מנכבדי האיכרים במושבה וכתב ספרים על משפחתו‪,‬‬
                               ‫שלה שורשים עמוקים בישוב היהודי בירושלים‪ ,‬וכן‬

                                     ‫כתב זכרונות על החיים בירושלים ובפתח־תקוה‪.‬‬
                               ‫שנים א ח דו ת לפני מותו נתן לנכדו אוסף של ״נייר־‬
                               ‫כסף״ שהיה מהלך בפתח־תקוה לאחר הכיבוש האנג­‬
                               ‫לי‪ ,‬ובמכתב שנלווה לכסף סיפר מדוע זה הדפיסה‬
                               ‫פתח־תקוה בתקופה התורכית‪ ,‬פתקאות־כסף ובולי‬
                               ‫דואר‪ .‬זהו מכתבו של מרדכי סלומון לנכדו‪ ,‬יעקב‬

                                                                              ‫יריב )שטרייט(‪.‬‬

                               ‫כרת״‪ ,‬ואותם אני מוסר‬      ‫בזה אני נותן לך מתנה ;‬
                               ‫לך לשמירה‪ .‬כי כשיארכו‬     ‫א‪ .‬אוסף כ סף־נייר‪ ,‬שהיה‬
                               ‫השנים‪ ,‬יהיה זה כסף‬
                               ‫יקר מציאות‪ .‬ואקוה‪ ,‬כי‬     ‫עובר לסוחר במושבתנו‬
                               ‫אתה תשמור עליהם ו­‬        ‫ממש כמו כסף ממשלתי‪.‬‬
                               ‫תקיים בם את הפסוק‬
                               ‫״לא יחליפנו ולא ימיר‬                 ‫ואלה תולדותיו‪.‬‬
                                                         ‫תכף אחרי כיבוש האנ­‬
                                      ‫אותו והיה קודש״‪.‬‬   ‫גלים את ארץ‪-‬ישראל ו­‬
                               ‫ב‪ .‬ל אוסף הבולי ם שלך‬     ‫הכסף התורכי נתבטל‪,‬‬
                               ‫אני מוסר בול פתח‪-‬תק‪-‬‬      ‫הובא לארץ‪-‬ישראל הכסף‬
                               ‫ואי‪ ,‬ואלה תולדותיו‪.‬‬       ‫המצרי‪ ,‬לירות וחצאי לי­‬
                               ‫לפני בערך שישים שנה‪,‬‬      ‫רות מנייר והמצלצלים‬
                               ‫בזמן ממשלת התורכים‬        ‫היו חסרים והמיקח ו­‬
                               ‫בארץ‪-‬ישראל ודואר ממ­‬      ‫הממכר סבל‪ .‬אז הוציא‬
                               ‫שלתי טרם היה במושב‪-‬‬       ‫ועד המושבה את כסף‬
                               ‫תנו‪ ,‬אז היתה ״ הפו ס ט ה‬
                               ‫האוסטרית״ ממציאה ל­‬       ‫הנייר שלו‪ ,‬ומי שהביא‬
                               ‫נו את המכתבים שהיו‪.‬‬       ‫לידי סוכן הוועד לירה‬
                               ‫על מכתבים ששלחנו על‬       ‫— קיבל תמורתה כספי‬
                               ‫ידה לחוץ לארץ היינו‬       ‫נייר כ אלה‪ .‬דבר זה נע­‬
                               ‫מדביקים בול אוסטרי‪,‬‬
                               ‫ועל מכתבים שהיינו שול­‬    ‫שה ברשיון הממשלה‪ ,‬ב­‬
                               ‫חים ליפו היינו מדבי­‬      ‫תנאי שהוועד יוציא כ­‬
                               ‫קים בול זה‪ ,‬שהוציא ועד‬    ‫אלה לא יותר מתמורת‬
                               ‫המושבה‪ ,‬והדואר האוס­‬      ‫אלף לירות‪ .‬ודבר זה נק­‬
                               ‫טרי קיבלו כאילו הוא‬       ‫רא בשם הלוואה פנימית‪,‬‬
                               ‫משלהם‪ .‬שמור גם על זה‪,‬‬     ‫שהוועד לווה מהתושבים‪.‬‬
                                                         ‫כסף זה ה תהלך במושב‪-‬‬
                                   ‫כי אין לו אח בארץ‪.‬‬
                                                         ‫תנו משך חמש עשרה ש­‬
                               ‫סבך‪ ,‬מרדכי סלומון‬         ‫נה‪ ,‬עד שביטלה הממש­‬
                                                         ‫לה את הר שיון לכך‪ .‬הש ­‬
                                                         ‫ארתי לי אחדים‪ ,‬אחד‬
                                                         ‫אחד מכל מין‪ ,‬לשם ״מז­‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13