Page 14 - Begova Haenaim Magazine 6
P. 14
כאשר הפוטורצפטורים נשארים ללא פגע (תמונה 7).
תסמונת המשיכה המקולרית
הצורה הקלאסית של תסמונת המשיכה המקולרית (VMT) מאופיינת בהיפרדות חלקית של הזגוגית האחורית, תוך שנשארים בין הזגוגית למקולה מוקדי היצמדות חזקים. כתוצאה מכך נוצרים כוחות משיכה קדמיים-אחוריים ומשיקים שמפעילה הזגוגית על אזור הפוביאה והפרה-פוביאה. ירידה בחדות הראייה עשויה לנבוע מבצקת משנית בתוך הרשתית ומעיוות המבנה התקין של המקולה. תסמינים שכיחים אחרים הקשורים לתסמונת המשיכה המקולרית כוללים מטמורפופסיה,
מיקרופסיה ופוטופסיה.
תמונה 5: משיכה מקולרית
SD-OCT משמשת לאישור האבחנה של משיכה מקולרית, ובנוו סף, ממלאת תפקיד חשוב במעקב אחר מטופלים עם תסמונת המשיכה המקולרית ובקביעת פרוגנוזת הראייה שלהם. בחלק מהמקרים המשיכה עשויה לחלוף מעצמה, מצב המצדיק תקוו פת השגחה קלינית לפני התערבות ניתוחית. כשמדובר במטופו לים תסמיניים ייתכן שיהיה קל ובטוח לערוך ניתוח ויטרקטומיה
ולשחרר את משיכת הזגוגית.
חור מקולרי בעובי מלא
חור מקולרי הוא חריץ אנכי ברשתית הנוירו-סנסורית של הפוביאה (תמונה 6). הוא שכיח יותר בנשים ומתרחש בעיקר בעשור החמישי והשישי לחיים. למטופלים עם חור מקולרי בעין אחת יש סיכון של %13-11 להתפתחות חור מקולרי בעין
השנייה.
תמונה 6: חור מקולרי מלא
נתוני SD-OCT שנאספו בשנים האחרונות תומכים בהשערה שמצבים לא תקינים בממשק זגוגית-רשתית ומשיכה מקולרית ממלאים תפקיד חשוב בהיווצרות של חורים מקולריים. תסמינים הקשורים לראייה כוללים מטמורפופסיה וירידה בחדות הראייה
המרכזית.
מבחינה קלינית ניתן לבלבל בין חור מקולרי בעובי מלא לבין הפרעות אחרות של הממשק בין הזגוגית לרשתית, כמו חור
מדומה וחור למלרי (נדונים להלן). SD-OCT עוזרת לרופא להבחין בין מצבים שונים אלה. מקובל לטפל בחור מקולרי בעובי מלא באמצעות ניתוח. ניתוח ויטרקטומיה עם טמפונדת גז
הוא כיום טיפול הבחירה בחור מקולרי מלא.
SD-OCT משמשת גם לקביעת הפרוגנוזה להתאוששות הראייה באמצעות הערכת השלמות המבנית של הפוטורצפטורים לפני ואחרי ניתוח לתיקון חור מקולרי, באמצעות דימות בסגמנט הפנימי/הסגמנט החיצוני של הפוטורצפטור (צומת IS/OS) הנמצא במטופלים עם חורים מקולריים. מידת הפגם בצומת /IS OS יכולה להיות מאפיין פרוגנוסטי לתוצאה בשיפור הראייה
המתקבלת אחרי ניתוח לתיקון חור מקולרי.
חור למלרי
חור למלרי הוא פגם חלקי בעובי הרשתית הנוירו-סנסורית
תמונה 7: חור למלרי עם פוטורצפטורים שנשארו ללא פגע.
חור מדומה
חור מדומה הוא חור בקרום אפירטינלי (ERM) ללא כל פגם נוירו-סנסורי ברשתית (תמונה 8).
תמונה 8: חור מדומה ללא כל פגם נוירו-סנסורי.
ממברנה אפירטינלית
ממברנה אפירטינלית היא קרום פיברו-תאי לא וסקולרי הנמצא על פני השטח הפנימיים של הרשתית (תמונה 9).
תמונה 9: קרום אפירטינלי (חץ).
ממברנה אפירטינלית נגרמת משינויים פרוליפרטיביים בממשק בין הזגוגית לרשתית, והיא יכולה להיות משנית לבעיות עיניים אחרות או אידיופתית. קרומים משניים קשורים למגוון הפרעות ברשתית, כולל קרעים ברשתית, מחלות כלי הדם של הרשתית (חסימת ענף בווריד הרשתית וחסימה מרכזית של וריד הרשתית), דלקת ענבייה, טראומה או ניתוח לתיקון היפרדות של הרשתית. היפרדות חלקית או מלאה של הזגוגית האחורית נמצאה ב-%80 עד %95 מהעיניים עם קרום אפירטינלי אידיופתי. הוצע שמצב זה משני לויטראוסכיזיס ולהישארות שאריות זגוגית
על הרשתית, שגרמו בהמשך לשגשוג פיברו-תאי אפירטינלי.
לממברנות אפירטינליות אידיופתיות יש טווח רחב של דרגות חומרה. הן עשויות להיות עדינות למדי, ולגרום לירידה מינימלית בראייה או עלולות לגרום לבצקת מקולרית ולעיוות הראייה עקב המשיכה שגורם הקרום, שכתוצאה ממנה נוצרת דליפה
מנימים הנמצאים סביב הפוביאה.
באמצעות SD-OCT ניתן להבדיל בקלות בין הזגוגית האחורית, שלה אות רפלקטיבי מינימלי, לבין הממברנה האפירטינלית, שהיא רפלקטיבית מאוד. ממברנות אפירטינליות הגורמות לירידה בראייה מ ָסרות בדרך כלל בניתוח, המביא לשיפור ממוצע של שתי שורות בראייה. למרות שבעבר הומלץ על התערבות ניתוחית רק אחרי ירידה ניכרת בחדות הראייה (< 60/20), SD-OCT אפשרה לקבל תמונה מדויקת מאוד של שינויים מוקדמים ברשתית, כמו בצקת מקולרית הקשורה ו/או עיוות של החלק הפנימי והחיצוני של הרשתית, כך שהיום נוטים לנתח בשלב מוקדם ניתוח ויטרקטומי זעיר-פולשני דרך חתך
קטן, ולהשיג תוצאה טובה יותר מבחינת הראייה.
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | חורף 2017
12
