Page 12 - Begova Haenaim Magazine 6
P. 12
SD-OCT היא כלי מהימן ואובייקטיבי העוזר לרופא לקבוע את האבחנה הנכונה ואת אפשרויות הטיפול.
תמונה 2: פתולוגיות הקשורות לממשק בין הזגוגית לרשתית.
היפרדות של הזגוגית האחורית
היפרדות של הזגוגית האחורית (PVD) מוגדרת כניתוק הקליפה האחורית של הזגוגית מהקרום הפנימי של הרשתית (תמונה 3).
תמונה 3: היפרדות של הזגוגית האחורית (חץ)
עם הזמן, הזדקנות הזגוגית וסינרזיס גורמים להיפרדות מלאה של הזגוגית האחורית. התסמין הקליני הקשור השכיח ביותר הוא התפתחות של כתמים צפים בשדה הראייה (floaters). השכיחות של היפרדות מלאה של הזגוגית האחורית עולה עם הגיל. ההימצאות באנשים מתחת לגיל 50 היא %10, והיא מגיעה עד %63 אצל אנשים מעל גיל 70. הסיבוכים השכיחים ביותר של היפרדות של הזגוגית האחורית הם קרעים ברשתית, דימום בזגוגית, היפרדות רשתית רגמטוגנית, ודימום ברשתית או בראש עצב הראייה. סיבוכים אלה נגרמים בעיקר ממשיכה דינמית של
הזגוגית במוקדים של היצמדות נוקשה של הזגוגית לרשתית.
SD-OCT מאפשרת לנו, לערוך דימות של הדופן האחורית של הזגוגית ולבדוק אותה ואת הקשר שלה עם הרשתית. לא רק שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של פתולוגיות בזגוגית, אלא גם את היכולת להבדיל בין היפרדות של הזגוגית האחורית לבין
בעיות קליניות אחרות, כגון ויטראוסכיזיס (תמונה 4).
A
B
תמונה 4: צילומי SD-OCT של היפרדות של הזגוגית האחורית וויטראוסכיזיס. היפרדות של הזגוגית האחורית; הזגוגית האחורית (חץ) נפרדת מהרשתית (A). ויטראוסכיזיס עם התנזלות (חץ דוראשי) של הזגוגית בין זגוגית שהתפתחה
(כוכבית) לבין זגוגית אחורית מחוברת (חץ B)
רוב מקרי ההיפרדות של הזגוגית האחורית הם אי-תסמיניים ואינם דורשים טיפול. רוב המטופלים התסמיניים חווים כתמים צפים בשדה הראייה ומסתדרים בעיקר עם השגחה בלבד.
ויטראוסכיזיס והיפרדות חלקית של הזגוגית האחורית, הנקבעים באופן חלקי לפי גודל וחוזק האזור שבו הזגוגית והרשתית עדיין צמודות, עלולים להסתבך על-ידי מגוון פתולוגיות של הממשק
בין הזגוגית לרשתית באזור המקולה, כפי שנדון להלן.
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | חורף 2017
10
