Page 28 - Begova Haenaim Magazine 6
P. 28
שמספר גבוה דורש מרחק קרוב והרבה התכנסות, יש צורך בפריזמות עם הבסיס כלפי חוץ להקל על הצורך בהתכנסות של הפציינט. רצוי להצטייד במשקפי +400 (עם 6 פריזמות עם הבסיס כלפי פנים) +500 (עם 8 פריזמות עם הבסיס כלפי פנים) ו +600 (עם 10 פריזמות עם הבסיס כלפי פנים). מעבר לכך אין הרבה הצלחה בשילוב של שתי עיניים. כדאי להשקיע זמן בלהכיר את המשקפיים הללו
ואת מרחקי העבודה הדרושים.
מגדלות ידניות עם תאורה יחודית בכוח של 8 דיופטר ועד 20 דיופטר, אפשרי בקפיצות של 4 דיופטר. מגדלות ללא תאורה יותר נוחות לנשיאה אך אלו עם התאורה מועדפות
על פני הפציינטים.
מגדלות עומדות- כדאי להצטייד בdome אחד וLED אחד עם מעמד. אם משתמשים במגדלת עומדת יש לקחת בחשבון שצריך לתקן את הADDITION בהתאם
טלסקופ מונוקולרי מ2X ועד 6X. פציינטים שזקוקים לכוח הגדלה גבוה יותר יצטרכו שירותי ראייה ירודה יותר מתקדמים.
מערכת בינוקולרית של 2X או 3X לצורך צפייה בטלויזיה. ערכת טלסקופים (Full Mounted) בשתי הגדלות לכל הפחות
ביחד עם התוספות לקריאה.
טמ''ס שולחני או נייד אחד לצורך הדגמה. לא צריך להציע או להחזיק את כל הסוגים. אבל כדאי להשקיע זמן בלהבין את כל הסוגים שקיימים בשוק, את היתרונות והחסרונות שלהם,
כדי לדעת מה להציע לפציינט.
פילטרים צבעוניים, בייחוד צהוב, אדום ואפור. פציינטים בעלי ראייה ירודה סובלים מסינוור. פעמים רבות פילטרים צבעוניים מפחיתים את הסינוור ומעניקים נוחות לפציינטים. יש גם צורך להכיר את העדשות scoop E שמשלבות הגדלה
ופילטר.
פריזמות פרנל. כדאי להשקיע זמן בהבנת איך הפריזמות עובדות ומותאמות.
פנקסי שיקים גדולים, נייר עם שורות מובלטות, עטים שכותבים בהדגשה וtyposcopes יעילים להדגמה לפציינטים ואפילו לצורך מכירה לפציינט.
עם הכנסת הציוד הייחודי לקליניקה, יש לדאוג לדעת לענות על שאלות שקשורות בתחזוקת הציוד כגון תדירות החלפת בטריות במגדלות וכיו"ב.
הבדיקה האופטומטרית
בהיסטוריה הרפואית יש להתייחס לחמישה תחומי תפקוד המפורטים בטבלה 1.
קריאה: רוב הפציינטים בעלי ראייה ירודה מתלוננים בעיקר על הקריאה [7]. לכן יש לוודא מהם צרכי הקריאה העיקריים של הפציינט. האם יש צורך לקרוא עיתון? (כתב עיתון =1M) ספר? מכתבים שמתקבלים בדואר? תוויות של מוצרים בחנות? האם
הקריאה היא בעיקר במסך אלקטרוני?
מידע ראייתי: היכולת של הפציינט לזהות פנים במרחק רב, לראות טלויזיה, והתפקוד בתנאי תאורה משתנים (דוגמא: במסעדה חשוכה עם תאורה עמומה). ייתכן שהפציינט ידגיש
שנית, יש לדאוג לציוד מתאים. יש הבדל בין הציוד הנדרש בקליניקה לראייה ירודה כגון אלו שקיימות בבתי חולים, לבין מה שנדרש בקליניקה או חנות אופטומטרית. על מנת להקים מרפאה שמציעה שירותי שיקום אופטומטרי יש צורך
בכמה ציוד בסיסי.
ראשית, לוח ETDRS עם תאורה אחורית (מאפשרת ניגודיות טובה) שניתן להזיז למרחקים שונים מהפציינט (כלומר, קרובים יותר מ6 מטר). היתרונות של לוח שכזה, שאין לו צפיפות ראייתית crowding והוא מכיל מספר אופטוטיפים שווה בכל שורה עם מרווח ששווה לגודל האופטוטיפ בין אות לאות. אם אין לכם בלוח ETDRS ניתן להשתמש בלוח פיינבלום או במסכים עם
תוכנות יחודיות.
בנוסף, לוח רגישות לניגודיות אשר מאפשר לכמת יותר טוב את הראייה התפקודית מאשר רק לוח חדות ראייה. הפחתה ברגישות לניגודיות הינו גורם סיכון להפחתה בתפקוד הראייתי בכל התחומים למעט יכולת מוטורית [4]. אפשר להשתמש בלוח Pelli Robson או
אופציה לכיול המסך).
לוח קריאה רציף: מאפשר למדוד את יכולת הקריאה הרציפה של הפציינט בתנאי אמת, ולא רק על פי אות או מספר בודדים. כל כרטיס לקרוב שמכיל משפטים לקריאה יכול לשמש למטרה זו. בנוסף, כדאי להחזיק בקליניקה עיתונים, ספרים, תוויות של מזון כדי לבדוק את יכולת הקריאה של הפציינט במצבים יום-יומיים. רצוי לכמת חדות
ראייה לקרוב באמצעות שיטת System M. מכשור נוסף שיש להוסיף לצורך הצעת שירותי שיקום כולל: משקפי קריאה בעלי מספר גבוה ופריזמות BI. בגלל
באפליקציות
למדידת
לניגודיות
(בתנאי שהם כוללים
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | חורף 2017
אפילו שקיימות רגישות
26
