Page 58 - גג 47 16במאי
P. 58

‫משמעות "בכפיפה אחת" אינה מבשרת טובה‪" .‬כפיפה" היא סל קטן‬
 ‫וקלוע מ ַּכ ּפֹות תמרים‪ .‬הצירוף‪" :‬בכפיפה אחת" כלומר "בסל אחד" לקוח‬

     ‫מתוך מסכת יבמות קי"ב‪" :‬אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת"‪.‬‬

                                                                                                   ‫\‬

‫היא מבינה שכתיבת השירים היא מרכז עולמה‪ ,‬שעליה להמשיך ולהתמיד ואסור לה‬
‫להיות מושפעת מדעותיהם של אחרים‪ ,‬האטומים לשיריה ולמתרחש בנפשה‪" :‬קניתי‬
‫מחברת חדשה"‪ .‬כמוה כדוד המלך‪ ,‬ש"כיוון שהגיע חצות לילה‪ ,‬רוח צפונית מנשבת ומנגן‬

     ‫מאליו"‪ ,‬כך גם היא‪" :‬ואילו אני‪ ,‬ב ֵעט כושל‪ ,‬כותבת ומועדת‪ ,‬כותבת ומוחקת" )‪.(207‬‬

‫הסיפור כתוב מתוך תודעתה הבלתי מפותחת עדיין‪ ,‬של ילדה בלתי מודעת לגמרי למתחולל‬
‫בקרבה‪ .‬זוהי נערה‪ ,‬שכל הווייתה ספוגת לימוד מבית הספר הדתי‪ ,‬וכל האסוציאציות שלה‬
‫לקוחות מתוכו‪ .‬צורת כתיבה זו ובחירת גיבורה זו‪ ,‬היו בגדר חידוש של ממש עם הופעת‬
‫הסיפור‪ ,‬שכבש את הלבבות‪ .‬כתיבת השירים היא הנחמה הגדולה‪ ,‬אם לא לומר התחליף‬

                ‫הראוי ביותר לאהבה ולחיים‪ ,‬שהגיבורה בשלב זה עדיין אינה מסוגלת לחוותם‪.‬‬

‫המוטו שהוצב בראש הסיפור‪ ,‬מתוך שיר מספד של רבי יהודה הלוי‪ ,‬שנועד להיחרת על‬
‫מצבה‪ ,‬רומז כי מלכתחילה אין סיכוי לאהבתה‪ .‬המוטו חודר לתוך הסיפור‪ ,‬שיש לו גם‬
‫אופי של קינה‪ ,‬בדבריה של נעימה אל מו ָר ּה יחזקאל )‪ (205‬שקוברת את אהבתה‪ .‬עלילת‬
‫הסיפור מגלה‪ ,‬בשלבים‪ ,‬את התנפצותה של אשליית הציפייה אל האהבה של המורה‪ .‬אבל‬
‫בד בבד מתעצם תהליך התבגרותה של הילדה‪ ,‬והתחזקותה‪ .‬היא מתוודעת לייעודה‪,‬‬
‫כמשוררת "כותבת‪-‬שירים"‪ ,‬על אף התנהגותו של "מורנו מר הבדלה‪] ,‬ש[אמר בין‬

                         ‫השאר‪ ,"...‬משפט הפותח את הספר בתמימות וחותם אותו באירוניה‪.‬‬

‫עוד סיפור בספר בכפיפה אחת הוא‪" :‬לבנות לה בית בארץ שנער"‪ ,‬שפורסם לראשונה בכתב‬
‫העת יוכני‪ ,‬בעריכת נתן זך ואֹורי ברנשטיין‪ ,‬אלול תשכ"א )אוגוסט ‪ .(1961‬זהו אחד מסיפוריה‬
‫המוקדמים‪ ,‬שהמוטיבים שיאפיינו את יצירתה בעתיד‪ ,‬כבר החלו להסתמן בו‪ .‬זהו סיפור של‬
‫אישה על גלות ושבי‪ ,‬שבי פרטי ולאומי‪ ,‬סיפור על ניסיונות היחלצות שנכשלו‪ ,‬ומאבק‬

  ‫שהסתיים בהצלחה חלקית‪ .‬השתחררות מן השבי‪ ,‬בעזרת פגישה עם אישה זרה שבאה מבחוץ‪.‬‬

‫הכותרת הבלתי שגרתית היא פסוק כצורתו‪ ,‬הלקוחה מאחד החזיונות המסובכים והסתומים‬
‫של הנביא זכריה‪ ,‬שראה אישה – "זאת ה ִר ְׁשעה‪ - ,‬יושבת בתוך כלי מדידה – ָה ֵאי ָפה –‬
‫ורוצה לצאת מתוכו‪ ,‬אבל המלאך מכניס אותה בכוח אל ִּכלא ּה וסותם את "האיפה"‬
‫במכסה עופרת‪ .‬לאחר מכן רואה הנביא שני מלאכים בצורת נשים בעלות כנפיים‬
‫שנושאות את "האיפה" עם האישה בתוכה "לבנות‪-‬לה בית בארץ שנער" )זכריה ה' ‪.(11‬‬
‫מבלי להיכנס לעובי הקורה של הפרשנות של חזון זה‪ ,‬אין ספק שהסיפור עושה שימוש‬
‫חופשי בתמונה המרכזית של אישה הכלואה בביתה‪ִַ " ,‬ה ִר ְׁש ָעה"‪ ,‬ומנסה להיחלץ משב ָי ּה‪.‬‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪56 47‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63