Page 17 - תיאטרון 38
P. 17
פוסט -דרמה
גד קינר ,שמרית מלול ומרט פרחומובסקי בסצינת הסיום
ליל שבת בלי טעם ובלי ריח
והשקט את הלב קורע.
איזו מין שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מין שלוה ועוד שבוע עבר .
גם המונולוג האחרון של מרט יושמע באופן פתוח להתרחשויות בזמן אמת ,ולא ייצמד לחלוטין
לטקסט הכתוב.
מרט) :לקהל( השיחה האחרונה עם פרופסור מוריס הייתה לא פשוטה ,אך העבודה המאומצת על
המופע בשבועות האחרונים של ההכנות השכיחה אותה במהרה .ההתמודדות הבימתית עם החומרים
של " "1948אפשרה לי להביט על עצמי במראה ,הנשימה הפכה להיות קלה יותר ,מצב הרוח מרומם
יותר .מתוך השיחות שניהלנו במהלך החזרות ,אני יודע ששותפיי ליצירה חוו דבר דומה .אין לנו
ספק גם שהמופע הזה יוכל להקל על עוד הרבה אנשים ,בארץ ובעולם .כך שאנחנו מקווים שתמליצו
לחבריכם לבוא ולהתמודד עם טראומת " ,"1948כאן בתיאטרון תמונע) .מתחיל לשיר(
אף מכתב ממך עוד לא הגיע
עוד מעט המפקד יופיע
ויחזור ודאי שוב להבטיח
בקרוב לרגילה אגיע
שמרית עולה לבמה ,בעודה מנגנת בגיטרה ונעמדת בין גד למרט בהעמדה דמויית להקה צבאית .אורות
צבעוניים מצטרפים בפזמון.
גליון 38 | 16