Page 86 - תיאטרון 38

‫מאוגוז'טה ליפסקה‬

‫חנוך לוין והתיאטרון הפולני ‪STS‬‬

‫מוטיב השתיקה בקברטים ספרותיים באמצע המאה ה‪20-‬‬

‫מי שמכיר את הסצנה של התיאטרון האלטרנטיבי הפולני בסוף שנות השישים‪ ,‬יבחין אל נכון‬
‫בקווי הדמיון בין יצירותיו המוקדמות של חנוך לוין לבין הישגו האמנותי של התיאטרון‬
‫האלטרנטיבי הפולני מוורשה – ‪) STS‬השם המלא‪– Studencki Teatr Satyryków :‬‬
‫התיאטרון הסאטירי של הסטודנטים(?‪ 30‬אותה תקופה )בעיקר סוף שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫אצל לוין והשנים‪ 1975–1954 :‬ב‪ (STS-‬ואותו ז'אנר‪ :‬קברט סאטירי‪-‬פוליטי‪ ,‬הקרוי לעתים‬

‫"רביו"‪ ,‬ומורכב ממערכונים ומשירים‪.‬‬

‫אמנם הנושאים היו שונים‪ ,‬כי הם נבעו ממציאות פוליטית‪-‬חברתית שונה‪ ,‬אבל היעד הסאטירי‬
‫היה זהה‪ :‬התמודדות עם בעיות חברתיות בוערות בסגנון חריף‪ ,‬קומי ומבדר‪ .‬בתקופה הנדונה‪,‬‬
‫הן בישראל והן בפולין פעלה הצנזורה‪ ,‬וזו הגבילה את חופש הביטוי של היוצרים ההולכים‬
‫נגד הזרם‪ .‬אולם רק לעתים רחוקות פסלה הצנזורה הפקות שלמות; בישראל זה קרה להצגת‬
‫הפטריוט‪ ,‬הקברט המאוחר יותר של לוין‪ ,‬ובפולין סבלו ממגבלות הצנזורה בשנת ‪ 1958‬שני‬
‫קברטים של ה‪ :STS-‬אסמרלדה‪ ,‬או אגדה רומנטית‪-‬בלשית בשלוש מערכות וסלון ורשאי‬

‫)‪.(Pracz, 186–187‬‬

‫בחינה מקרוב תגלה קווי דמיון נוספים בין הקברטים של לוין ושל ה‪ - STS-‬מוטיבים זהים‬
‫ואמצעים אמנותיים דומים‪ .‬אחד מהם הוא מוטיב השתיקה או – בניסוח כוללני יותר – מוטיב‬
‫השקט‪ .‬דממה על הבמה המהווה אמצעי ביטוי חזק ומשמעותי‪ ,‬במיוחד בקברט – סוגה‬
‫המשתמשת בעיקר במלל‪ ,‬במוזיקה ובשירה‪" .‬שקט" המובע הן כאמצעי פורמלי )צורה( והן‬

‫כרכיב חשוב של המסר‪.‬‬

‫פנטומימה – שתיקת הדמויות כאמצעי ביטוי‬

‫המחרוזת הסאטירית כסילים )בפולנית‪ (Prostaczkowie :‬של ה‪ STS-‬הוצגה לראשונה ב‪9-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1954‬וכללה מערכונים ושירים מאת שמונה מחברים וארבעה מלחינים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬קטע‬

‫משייקספיר בתרגומו של קונסטנטי אילדפונס גלצ'ינסקי )‪ .(Pracz, 182‬בתכנית נמצא‪ ,‬בין‬

‫החל לפעול כתיאטרון סטודנטים )תיאטרון חובבים(‪ ,‬אך כיוון שהקבוצה פעלה במשך ‪ STS‬ה‪30-‬‬
‫שנה בהרכב פחות או יותר קבוע‪ ,‬הקבוצה היוותה חלק מתופעה רחבה יותר בתולדות ‪21‬‬
‫התיאטרון הפולני‪ ,‬ניתן להגדירה באופן כללי כתיאטרון אלטרנטיבי‪.‬‬

‫גליון ‪85 38‬‬