Page 134 - תיאטרון 34
P. 134

‫המנוגדת למשחק פסיכולוגי‪ .‬וזו כמובן לא אשמת השחקנית‪ ,‬אלא תוצאה מהוראת מורשת‬
                                                              ‫וכטנגוב בבית־הספר בו למדה‪.‬‬

‫עוד דוגמה לתפיסה מעוותת של וכטנגוב על־ידי ממשיכי דרכו ברוסיה‪ ,‬מתגלה בהתבטאויות‬
‫של ולדימיר אאופר‪ .‬אאופר היה במשך שנים רבות ראש החוג לבימוי בבית־הספר "שצ'וקין"‬
‫ואחד הממשיכים הישירים של מורשת וכטנגוב‪ .‬ב־‪ 22 2001‬פרסם זיכרונות על ביקורה של‬
‫חנה רובינא במוסקבה בשנות ה־‪ .60‬הוא סיפר כיצד נפגשה השחקנית העברית עם חברי‬
‫נעוריה מהתיאטרון ע"ש וכטנגוב‪ :‬בוריס זחבה‪ ,‬צציליה מנסורובה ומריה סינלניקובה‪ .‬אאופר‪,‬‬
‫אז במאי ומורה למשחק צעיר‪ ,‬התפלא שעמיתיו הבוגרים "דיברו לא על ילדים ונכדים‪ ,‬לא על‬
‫משפחות ומשכורות‪ ,‬אלא על הנסיכה טורנדוט והדיבוק"‪ .‬לדברי המחבר רובינא נזכרה "כיצד‬
‫הכינה את תפקיד לאה וכיצד סטניסלבסקי עזר לווכטנגוב למלא את הצורות הגרוטסקיות בתוכן‬
‫הפסיכולוגי" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(130‬כשם שבתודעת אנשי התיאטרון הישראלי נשאר וכטנגוב נציגו‬
‫של התאטרון האקספרסיוניסטי ותו לא‪ ,‬כך גם בתודעתם של ממשיכיו ברוסיה‪ ,‬שמו קשור‬

                                 ‫אך ורק עם הצורות הגרוטסקיות ועם התיאטרליות החגיגית‪.‬‬

‫גם שחקני הסטודיה היהודית הבימה ניסו לשמור על מורשת מורם בדרכם שלהם‪ .‬השפעתו‬
‫על השחקנים היהודים התרחשה בשני מישורים‪ :‬החינוכי־המוסרי והמקצועי‪ .‬על הפן המוסרי‬
‫של שיעורי וכטנגוב שמרו שחקני הבימה בקפידה‪ .‬היחס למקום העבודה כאל מקום מקודש‬
‫חדר עמוק לנפשם למשך כל חייהם‪ .‬בריאיון לאורי קיסרי‪ ,‬ארבעים שנה לאחר מות וכטנגוב‪,‬‬
‫ציטטה רובינא בהתלהבות את דברי המורה‪" ,‬כי הלימוד‪ ,‬שהשחקן לומד‪ ,‬חייב להחל עוד‬

                  ‫בחדר המלתחה‪ ,‬וחלילה לו‪ ,‬לשחקן‪ ,‬להיכנס לאולם בכובע ובערדליים"‪23 .‬‬

‫שחקני הבימה מהדור השני‪ ,‬שהתחנכו בסטודיה של צבי פרידלנד ובין כותלי הבימה עצמה‪,‬‬
‫נזכרים עד היום ביחס המיוחד הזה מצד הוותיקים‪ .‬אחדים מהם קיבלו אותו כחלק מתורת‬
‫התיאטרון‪ .‬נחום בוכמן הודה כי הושפע מאוד ממוסר התיאטרון של דור "המוסקבאים"‪" :‬אני‬
‫חושב שבלי סבל ובלי הזדהות פנימית עם הצד הרוחני שבדבר‪ ,‬זה לא ילך‪ […] .‬אנחנו‬
‫קיבלנו את כל התורה הזאת‪ :‬כיצד להתנהג מאחורי הקלעים‪ ,‬כיצד לעבוד בחרדת קודש ועל‬
‫בהונות הרגליים‪ .‬לתת לזה גושפנקה כמו של בית מקדש‪ […] .‬הרגשתי‪ ,‬שצריך להתייחס‬
‫באמת ובקדושה לכל בגד שבתאטרון ולכל אביזר"‪ 24 .‬חשוב לציין שגם תלמידיו הרוסיים של‬
‫וכטנגוב שמרו בקפדנות על עיקרון זה‪ .‬על כך יש סיפורים למכביר‪ 25 .‬אנדריי דרוזנין‪ ,‬היום‬
‫ראש החוג לתנועה בימתית בבית־הספר "שצ'וקין"‪ ,‬מספר בשיחותיו עם התלמידים על הזעם‬
‫שגרם‪ ,‬בהיותו סטודנט‪ ,‬למורתו למשחק‪ ,‬תלמידת וכטנגוב לשעבר‪ .‬בעיניה הוא חילל את‬

‫‪22 Eufer, V. (2001). Vospominaniya. Teatr, 3, 128-130.‬‬
   ‫‪ 23‬יפה‪ ,‬א"ב‪ ,‬ברטונוב‪ ,‬ש' וכץ‪ ,‬י' )עורכים(‪ .(1964) .‬אומנות הבמה בישראל‪ .‬ת"א‪ :‬אורנה‪,.‬עמ' ‪. 175‬‬

                          ‫‪ 24‬דברים של נחום בוכמן בריאיון שקיימתי אתו‪ ,‬ביום ‪..25.08.2002‬‬

‫‪25 Droznin, A. (2003, May). Vakhtangov – between Stanislavsky and Meyerhold. In‬‬
‫‪search for integrality. Paper presented at the international conference Yevgeny‬‬
‫‪Vakhtangov. What remains after an artist of theatre?, Wroclaw, Poland.‬‬

                                                                         ‫‪ 132‬גליון ‪34‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139