Page 310 - Winners Catalog 102

385 Early Letter from Jerusalem Sages to the Great Sage Reish Galuta Rabbi Moshe [Benveniste of Constantinople?]. Jerusalem, c. [1610]
Letter from three Jerusalem sages headed by Rabbi Shmuel ben Sid asking to change currency as the currency in Jerusalem had been revoked. Jerusalem, c. [1610].
Speci cations: [1] leaf, paper. 25x18 cm. Sephardic handwriting. Signed by Rabbi Shlomo Chadida, Rabbi Shmuel ben Sid and Rabbi Azarya Willisid. A transcript of the text is included.
Background: Rabbi Shmuel Sid [Sidliyav], “HaChacham HaShalem״ was an outstanding rabbi, elevated chassid and kabbalist known as a wonder worker. He wrote an approbaton for the Zaharei Chamah by Rabbi Avraham Azoulai. He was a talmid of Rabbi Yeshua Azoulai and the grandson of Rabbi Shmuel ben Sidlo HaZaken, author of Klalei Shmuel and son- in-law of the Mahar״i Abuhav. In 1610, he delivered a sermon in Alexanderia. At the start of the persecutions of ibn Farrukh [1625-1627], Rabbi Shmuel was imprisoned and then ransomed for a large sum of money. When the Shla״h and other sages were imprisoned, he managed to ee to Constantinople where he attempted to have the central government lighten the distress of the Jews of Jerusalem and remove Ibn Farrukh from his posi- tion. He passed away in [1635]. Rabbi Shmuel Sid׳s son-in-law, Rabbi Azarya son of Yisrael Zeevi was a renowned Jerusalem sage, a preacher and expert in kabbala and community leader. Rabbi Shlomo Chadida was a prominent Jerusalem rabbi, a disciple of Rabbi Yosef of Trani (Mahari״t). His teacher wrote that “he lay in the depth of halacha and would bring light to all mysteries ... he is a river that stems from the source of wisdom ... the complete sage ... HaChacham HaShalem, HaDayan HaMetzuyan ... Rabbi Shlomo Chadida ...״ [Shu״t HaMaharit, Even HaEzer simanim 10-11]. He wrote an approbation for Zaharei Chamah by Rabbi Avraham Azoulai. He was also active amongst the Hebron sages, and is possibly the same Rabbi Shlomo Chadida who lived in Constantinople in 1612. In 1623, he signed on an a letter prohibiting a division in the Jerusalem community, “not regarding the ba׳alei haTorah and not regarding the funds other than the Ashkenazim and that we shouldn׳t write slander regarding our kollels ... and not about ״.the trustees and those who take care of the needs of the city Prior to his immigration to Jerusalem he authored responsa that were lost, other than the few that were printed scattered in other works. He passed away in [1645] and was buried in Jerusalem. Rabbi Azarya Willisid was a prominent Hebron sage [around .]1590
Condition: Moderate-poor. Tears, some a ecting text. Signature of Rabbi Shlomo Chadida is cut.
O/b $3,000 Est. $5,000-$7,000
385 אגרת קדומה מחכמי ירושלים אל החכם
הגדול ריש גלותא רבי משה [בנבשת מקושטא?].
ירושלים, ש״ע [1610] בערך
אגרת של שלשה חכמי ירושלים בראשות רבי שמואל בן סיד, בבקשה להחליףמעותבשלפסילתהמטבעבירושלים. ירושלים,ש״ע[1610]בערך.
מפרט: [1] דף, נייר. 18X25 ס״מ. כתיבה ספרדית. בחתימת ידם של רבי שלמה חאדידה, רבי שמואל בן סיד ורבי עזריה וילייסיד. מצורף תמלול של הטקסט.
רקע: רבי שמואל סיד [סידלייו] “החכם השלם״, רב מובהק וחסיד עליון ומקובל שנודע כבעל מופת. כתב הסכמה לספר “זהרי חמה״ מאת רבי אברהם אזולאי. היה תלמידו של רבי ישועה אזולאי, ונכדו של רבי שמואל בן סידלו הזקן בעל “כללי שמואל״ וחתונו של מוהר״י אבוהב. בשנת ש״ע השמיע דרשה באלכסנדריה. בתחילת ימי גזירות אבן פארוך [שפ״ה- שפ״ז, 1625-1627], נאסר רבי שמואל ושוחרר בעבור תשלום כסף רב. כאשר נאסרו השל״ה ושאר החכמים, בקשו לשוב ולכלוא אותו, אך הוא נמלט לקושטא והשתדל אצל הממשלה המרכזית להקל על מצוקת יהודי ירושלים ולהדיח את בן פרוך ממשרתו. נפטר בשנת שצ״ה [1635]. חתנו של רבי שמואל סיד, רבי עזריה ב״ר ישראל זאבי, היה מגדולי ירושלים,
דרשן, גדול בתורת הקבלה ומראשי הקהלה.
רבי שלמה חאדידה מגדולי רבני ירושלים, תלמיד רבי יוסף מטראני (המהרי״ט), שרבו כתב עליו שהיה “לן בעומקה של הלכה מוציא לאור כל תעלומה נחל נובע מקור חכמה החכם השלם סיני ועוקר הרים... כל רז לא אניס ליה... החכם השלם הדיין המצויין כמה״ר שלמה חדידה נר״ו״ [שו״ת המהרי״ט אה״ע סימנים י-יא]. כתב הסכמה לספר “זהרי חמה״ מאת רבי אברהם אזולאי. היה פעיל גם בקרב חכמי חברון, ויתכן והוא אותו רבי שלמה חדידה שישב בקושטא בשנת שע״ב. חתם בשנת תפ״ג על הסכמה לאסור לעשות פירוד בקהלה בירושלים “לא לענין הבעלי תורה ולא לענין הקופת זולת ק״ק אשכנזים ושלא לכתוב שטנה על כוללינו הק״ק יצ״ו ולא על הפרנסים המטפלים בצרכי העיר״. לפני שעלה לירושלים חיבר שו״ת שאבדו. כמה מתשובותיו נשארו פזורות בחיבורים אחרים. נפטר לפני שנת ת״ה [1645] ונקבר בירושלים. רבי עזריה וילייסיד מחכמי חברון הגדולים באמצע שנות הש׳ [בסביבות
1590].
מצב: בינוני-לא טוב. קרעים עם פגיעה בטקסט. חתימת רבי שלמה חדידה חתוכה.
הערכה$7,000-$5,000
פתיחה $3,000
308