Page 208 - Winners Catalog 102

Rabbis of Eretz Yisrael
רבני ארץ ישראל
רבי יוסף אדלר הנודע כרבה של טורדא, בתקופת השואה פעל להצלת היהודים והיה מראשי הרבנים במזרח אירופה לאחר השואה, בשנת תש״י עלה לירושלים, הקים את ישיבת טורדא בירושלים, כיהן כחבר מועצת
גדולי התורה עד פטירתו בשנת תשל״ז
האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. דמות מופלאה של איש קדוש. נולד בירושלים, בגיל צעיר הוסמך לרבנות, תוך שהוא לומד קבלה אצל גדולי מקובלי ירושלים. התגורר שנים אחדות והיה נערץ אצל גדולי האדמו״רים. משנת תר״ץ כיהן כאדמו״ר מלעלוב, ואחר גם של זקני חסידי קרלין. התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו״רי דורו, והיה קשר עמוק בינו לבין האדמו״ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל
אבוחצירא הבאבא סאלי. מצב: בינוני. קרעים קלים וכתמים ללא פגיעה בטקסט.
פתיחה $6,000 הערכה$10,000-$8,000
262 כרוז נדיר המאחד את גדולי האדמו״רים וראשי הישיבות עם חתימות ידיהם. תשכ״ז [1967]
קריאה נאמנה לנשי ובנות ישראל הכשרות, בחתימת ידם של גדולי האדמו״רים וראשי הישיבות בארץ ישראל. תשכ״ז [1967].
מפרט: [1] דף, 32X21 ס״מ. מוקלד במכונת כתיבה, חתום בחתימת ידם של עשרה ממנהיגי הדור.
רקע: כרוז חשוב ביותר אודות צניעות שנכתב תקופה קצרה לאחר מלחמת ששת הימים, בו ראשי האדמו״רים וראשי הישיבות בארץ ישראל, קוראים לבנות ישראל להמשיך ולהתחזק בצניעות הלבוש. על הכרוז חתומים עשרה מגדולי וצדיקי הדור, אדמו״רים של חסידיות גדולות לצד אדמור״ים נערצים של חצרות קטנות יותר שרבים נהרו להתברך מפיהם, ראשי ישיבות ומנהגי הציבור הליטאי ובראשם מרן הרב אלעזר מנחם שך.
החותמים לפי סדר החתימות:
ראשון החותמים, האדמו״ר רבי ישראל אלטר מגור מי שנודע לימים כבעל ה׳בית ישראל׳ מגור, שיתכן מאד שהוא עמד מאחורי פרסום הקריאה הזו. האדמו״ר בעל הבית ישראל מגור מקומם חסידות גור לאחר השואה, ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל משך דור, וראש
מועצת גדולי התורה.
האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, מגדולי האדמו״רים שכיהן כאדמו״ר משנת תרפ״ד, נודע בקדושתו ובתפילותיו והיה מכונה ‘עמוד צלותהון דישראל׳, נפטר בשנת תשמ״ב.
האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא, בצעירותו ניצל באורח פלא ממיתה בתליה על ידי הקומיניסטים, כל משפחתו עלו לירושלים בשנת תרפ״ו, משנת תש״י כיהן כאדמו״ר והיה נערץ על יהודי ירושלים ונודע
בתפילותיו הרבות ליד הכותל המערבי, נפטר בשנת תשמ״ב.
האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן מזוועיהל, היה בנו של האדמו״ר רבי גדליה משה, כיהן כאדמו״ר עשרות שנים וביסס את מוסדות החסידות בישראל, דברי תורתו בספרים יקרא דמלכא, נפטר בשנת תשל״ט.
רבי אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ושל דגל התורה, התגורר כל ימיו בשכונת כרם בירושלים עד פטירתו בגיל 98 בשנת תש״ע, חיבר את הספרים
אור ליעקב על מסכתות הש״ס.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויזניץ, מקומם חסידות ויזניץ לאחר השואה, ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה, נפטר בשנת תשל״ב.
האדמו"ר רבי אברהם ויינברג מסלונים, איש חינוך, בצעירותו היה בשליחות אצל רבי חיים מבריסק והחפץ חיים. התגורר בטבריה, ומשנת תשט״ו כאדמו״ר מסלונים, עבר לירושלים, היה חבר מועצת גדולי התורה
עד פטירתו בשנת תשמ״א.
רבי אלעזר מנחם שך, מראשי ישיבת פוניבז׳, מעתיק מסורת הישיבות מגדולי ליטא שלפני השואה לעולם הישיבות בארץ ישראל ממנהיגי היהדות החרדית ומנהיג הציבור הליטאי משך עשרות שנים, ראש מועצת גדולי התורה. נפטר בשנת תשס״ב. חיבר את סדר הספרים אבי עזרי
על הרמב״ם.
206