Page 132 - סקסמוביל
P. 132
132
"תזכירי לי? מי יש לנו כאן?" ,שאל הרופא התורן.
"פלדמן" ,אמרה אחות צעירה בעייפות ולחייה בערו באודם
עז" .אורי פלדמן .אנחנו נראה ,שוב ,הרבה ראשים
מגולחים".
אחרי שהדם הקרוש נוקה ,ואחרי שפניו של הזקן נגלו,
ואחרי שהחתך העמוק נחבש ,ואחרי שצולם והצילומים
מצאו צלע שבורה וריאה נקובה הוא מונשם ומורדם ,וכך,
מסיכת חמצן על פניו ,התגלגל אורי פלדמן על המיטה
היישר למחלקה האונקולוגית בקומה הרביעית.
"מי זה?" שאלה אחות הקבלה.
"אורי פלדמן".
"נראה הרבה ראשים גלוחים .להודיע?".
"אני חושבת שכן".
הפרק השלושה עשר
(יוסי אוחיון היה מרוצה מהשתלשלות העלילה עד כה.
כמעט ולא נדרש ממנו להשלים חלקים בעזרת דמיונו.
הסיפור היה ברור ונפרש לפניו כאילו הוא חווה אותו
עכשיו .אבל הסצנות בבית החולים הביכו אותו ועצרו ולו
לרגע את המשך כתיבת הסיפור .חסרים לו פרטים .הוא לא
ידע איך נראית המחלקה האונקולוגית מבפנים .בקורס
פרמדיקים הוא למד רק על חדר המיון ,אבל בחושיו
הספרותיים ידע את ההבדל בין תזזית החיים בחדר מיון
לבין השקט המצמית שבמחלקה האונקולוגית.
((הוא נזכר איך התרשם עמוקות מחדר המיון .הוא חשב אז
שחדר המיון בבית חולים ,הוא המקום השפוי עלי אדמות.
בכל חדרי המיון באשר הם ,מן הסתם .המקום היחיד בו
