Page 19 - הפסקת קפה 28
P. 19

‫כתב העת 'יחידה'‬   ‫"ו‪...‬אני? זאת אומרת‪ ...‬המזכירה השנייה? אישרו לנו עוד‬
                                  ‫לשירת נשים מובחרת‬                                                         ‫אחת?"‬
                   ‫מרגישה משוררת נסתרת? המגירה‬
                   ‫שלך עמוסה עד להתפקע בשרבוטי‬          ‫"מזכירה?"‪ ,‬היא קימטה את מצחה מול משהו במסך‬
                   ‫טקסטים? מוחך מייצר מתכונים‬           ‫הקטן‪" .‬אה‪ ,‬לא‪ .‬לא אישרו בסוף‪ .‬הם אמרו שמספר הבנות‬
                         ‫חדשים של מילים וחצאי מילים?‬
                   ‫כתב העת 'יחידה' לשירה נשית‬                  ‫בבית הספר לא מצדיק החזקה של שתי מזכירות"‪.‬‬
                                  ‫חרדית – מחכה רק לך!‬                    ‫הנשימה שלי נפלטה ממני בהלם שורקני‪.‬‬
                   ‫בואי להצטרף לנבחרת משוררות‬
                   ‫איכותית שתעניק לך במה ראויה‬          ‫"לא?"‪ ,‬גמגמתי‪ ,‬ידיי רועדות ולחיי בוערות‪" .‬איך זה יכול‬
                   ‫ומבוקרת לשירה משובחת מכל‬                                              ‫להיות? מה אמרת להם?"‬
                   ‫הבחינות‪ .‬בואי להיות חלק ממיזם‬
                   ‫שירה יחיד מסוגו שרבות כבר חברו לו‪.‬‬   ‫מאוחר מדי קלטתי שהשאלה שלי הייתה תוקפנית וחסרת‬
                                                                                                      ‫נימוס בעליל‪.‬‬
‫ואם אינך כותבת שירה‪ ,‬אך נפשך מבקשת לטעום אותה‪,‬‬
‫להתענג על עושר המילים הלשוני ולהתבשם על תוכן‬                     ‫המנהלת זקרה את כתפיה‪ ,‬נסוגה‪ ,‬ופיה התהדק‪.‬‬
‫ערכי ואמוני ללא פשרות‪ ,‬גם את מוזמנת! הצטרפי למעגל‬       ‫"אמרתי להם כל מה שהיה צריך להגיד‪ .‬אמרתי שקשה לך‪,‬‬
‫המנויות של כתב העת 'יחידה' ותוכלי לקבל ישירות לתיבת‬     ‫שאת לא עומדת בעומס‪ ,‬ושמזכירה נוספת יכולה לעזור‬

               ‫המייל שלך כל גיליון שירה חדש שיראה אור‪.‬‬                                                   ‫לך מאוד"‪.‬‬
               ‫‪yechida.magazine@gmail.com‬‬               ‫פי נפער לאיטו בחוסר אמון‪ ,‬אבל כבר לא העזתי לומר‬
‫את גיליון כסלו‪-‬טבת החדש‪ ,‬המארח למעלה מ ‪ 30-‬שירים‬
                ‫קסומים בהשראת חג החנוכה‪ ,‬כבר קראת?‬                                                            ‫מילה‪.‬‬
 ‫אם עדיין לא‪ ,‬היכנסי לקישור הבא ותיהני ממילים שיש בהן‪.‬‬  ‫זה לא היה מה שתכננו לומר! אלו ממש לא היו המילים‬

‫לחברה גדולה באזור המרכז‬                                          ‫שהיא שטחה באוזניי בלהט כמה ימים קודם לכן‪.‬‬
                                                        ‫הנידון היה אמור להיות טובת בית הספר! טובת‬
                       ‫דרוש‪/‬ה‪:‬‬                          ‫התלמידות! טובת המורות והצוות! לא הקושי הפרטי של‬

   ‫‪ .2‬מנהל‪/‬ת משרד‬           ‫‪ .1‬מנהל‪/‬ת תיקי לקוחות‬          ‫מזכירה אומללה וחלשה שלא מתמודדת ולא מצליחה!‬
‫· ניסיון מעשי בתפקיד‬        ‫· תודעת שירות מפותחת‬        ‫רציתי להטיח את העובדות האלה בפני המנהלת‪,‬‬
                       ‫· ראש גדול ויחסי אנוש מעולים‬     ‫השתוקקתי לדרוש ממנה תשובות‪ ,‬לנער אותה ולנסות‬
 ‫· אחריות וראש גדול‬        ‫· נכונות ללמידה מקצועית‬      ‫להבין מה קרה לה פתאום‪ .‬איך נולדו שני צדדים‪ ,‬ואיך היא‬
  ‫· יכולת ניהול והנעה‬        ‫· יכולת השתלבות בצוות‬
  ‫· יחסי אנוש מעולים‬                                                             ‫נטשה בראש מורם את הצד שלי‪.‬‬
                                      ‫והנעה עצמית‬
                                                        ‫פעם‪-‬פעם אמרה חמותי בשם המנהלת‪ ,‬שבלעדיי בית‬
‫תנאים מעולים למתאימות!‬                                     ‫הספר לא היה מתפקד‪ .‬אולי‪ .‬אולי ככה היא חשבה אז‪.‬‬

‫קורות חיים יש לשלוח לפקס‪03/3734453 :‬‬                    ‫עכשיו היא נראתה כאילו היא חושבת שהעצלות שלי‪,‬‬
    ‫או למייל‪:‬‫‪jobs4439@gmail.com‬‬                        ‫שחוסר הארגון והאיטיות – אילצו אותה לבקש מהעמותה‬
            ‫נא לצין לאיזו משרה‬
                                                                               ‫משהו שהיא כלל לא הזדהתה איתו‪.‬‬
                                                        ‫הנהנתי לאט ואז הסבתי את גבי אליה ולחצתי בכוח על‬
                                                        ‫מתג מכונת הצילום‪ ,‬חונקת את דמעותיי הלוהטות בתוך‬

                                                                                                              ‫גרוני‪.‬‬

                                                        ‫"פרי?"‪ ,‬קולה התרכך מאחוריי‪ .‬הסתובבתי בפנים‬
                                                        ‫אטומות‪ .‬הייתי בטוחה שלא רואים כלום על פניי‪ .‬כשהיה לי‬
                                                        ‫מספיק זמן להתכונן‪ ,‬ידעתי איך לסכור את הדמעות שלי‪,‬‬

                                                                                          ‫כך שאיש לא יחשוד בהן‪.‬‬
                                                        ‫"אולי כדאי שתנוחי קצת‪ ,‬באמת‪ .‬אולי את עובדת קשה‬
                                                        ‫מדי‪ .‬רוצה לצאת עכשיו? להכין לעצמך כוס קפה ולחזור?"‬
                                                        ‫"לא"‪ ,‬הקול שלי רעד‪ ,‬אבל לא הצלחתי לייצב אותו‪" .‬לא‪,‬‬
                                                        ‫תודה המנהלת‪ ,‬אבל פשוט אין לי שנייה מיותרת בשביל‬

                                                                                                     ‫לשתות קפה"‪.‬‬

                                                                                                                ‫‪19‬‬

                                      ‫לתוכן המדורים‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24